מקורותיה של הדמוקרטיה הישראלית

עמוד:71

מקורותיה של הדמוקרטיה הישראלית מקובל לחשוב שהתרבות הפוליטית במדינות חדשות המבוססות על מהגרים מושפעת מן המסורות הפוליטיות של המהגרים , שהביאו אותן מארצות מוצאם . ישראל היא מדינה שמרבית אזרחיה הס עולים או צאצאי עולים . במשך 4 השנים הראשונות לקיומה הוכפל מספר תושביה של ישראל כתוצאה מגלי העלייה הגדולים . העולים הגיעו רובם ממדינות שמשטרן לא היה דמוקרטי ( רוסיה , פולין , מרוקו , לוב , עיראק , רומניה , הונגריה , תימן ואיראן , ( ורק מיעוט מן העולים באו מארצות המערב הדמוקרטיות . אך בניגוד לסברה המקובלת על החוקרים , בישראל קיים מראשיתה משטר פוליטי דמוקרטי . מהו ההסבר לכן ! . 1 בקהילות היהודיות בגולה היו יסודות דמוקרטיים או "מעין דמוקרטיים" מסוימים : השתתפות חברי הקהילה בפעילותה ובמוסדותיה , שלטון עצמי וייצוג . הקהילה נתפסה בתודעת חבריה כשייכת לכלל ולא כקניינו של מנהיג מסוים . הקהילה סיפקה לחבריה שירותים שונים : חינוך , עזרה הדדית , שיפוט ושירותי דת , אשר מומנו ממיסים ששילמו חברי הקהילה מרצונם . שלטון עצמי זה , שבמסגרתו בחרו חברי הקהילה במנהיגיהם , הוא יסוד דמוקרטי שהביאו העולים עמם בבואם לישראל ' . . 2 הקהילות היהודיות בגולה היו מאורגנות במבנה פלורליסטי . הקהילות השונות היו עצמאיות ולא התפתח בגולה דפוס שלטון כלל-יהודי ריכוזי . רעיון ביזור השלטון , שהוא מעקרונות הדמוקרטיה , התפתח גם כתוצאה מפיזורם של היהודים בארצות שונות וגם כתוצאה מהמבנה השוויוני והעממי של הקהילות השונות . . 3 למחשבה המדינית הדמוקרטית-ליבראלית שנפוצה במדינות המערב , הייתה השפעה על זרמים מרכזיים בציונות : הציונות הסוציאליסטית , הציונות הדתית , הימין הלאומי והציונים הכלליים . מנהיגי הציונות הושפעו מרעיונות ליבראלייםדמוקרטיים והסתייגו מרודנות , מדיקטטורה וממשטרים לאדמוקרטיים . A התנועה הציונית הנהיגה מוסדות כמו הקונגרס הציוני וההנהלה הציונית , ודרכי עבודה דמוקרטיות : ייצוג של יהודים ממדינות שונות וייצוג של מפלגות שונות במוסדות התנועה , וטיפוח של פלוךליזם רעיוני ותחרות בין המפלגות הציוניות . . 5 בתקופת השלטון הבריטי בארץ ישראל נהנה היישוב העברי מאוטונומיה רבה ופיתח מערכת פוליטית דמוקרטית . מערכת זאת אופיינה בריבוי מפלגות ותנועות רעיוניות , בבחירות לאספת נבחרים ובמעורבות רבה של הציבור בנושאים הציבוריים , בוויכוחים אידיאולוגיים ובעיתונות אידיאולוגית . ריבוי המפלגות גרם להיווצרות הצורך בקואליציות , כי שום מפלגה לא הצליחה לזכות ברוב בבחירות . כדי להשתתף בשלטון נדרשו המפלגות בקואליציה לוויתורים ופשרות . נוצרה מסורת של שלטון עצמי ייצוגי ביישוב בארץ ישראל לפני הקמת המדינה . בתקופת המנדט הבריטי היו ליישוב היהודי בארץ ישראל מוסדות שלטון עצמי : המוסד הנבחר , אספת הנבחרים , שהייתה מעין פרלמנט , ומוסד הביצוע שלה , "הוועד הלאומי , " שהנהלתו הייתה מעין ממשלה . המוסדות הלאומיים היהודיים היו מבוססים על השתייכות רצונית , אך למרות שלא הייתה חובה להשתייך אליהם , בחרו רוב יהודי הארץ לציית להם . המוסדות הנבחרים העניקו לתושבים היהודים שירותים שונים שהם למעשה מתפקידי המדינה המודרנית , ועל כן הם זכו לשם " המדינה שבדרך . " היישוב היהודי בזמן המנדט התאפיין בפעילות פוליטית ענפה , בריבוי מפלגות ובמערכות בחירות . גם הרשויות המקומיות התנהלו על ידי נציגים של התושבים . התרבות הפוליטית האופיינית לתקופה זאת הדגישה את יסוד ההתנדבות , הרצון החופשי וכושר השכנוע בחיים הפוליטיים . לסיכום , תקופת שלטון המנדט בארץ אפשרה לבני היישוב העברי לרכוש ניסיון בהליכים דמוקרטיים והשפיעה על ההתפתחות הפוליטית של המדינה . . 6 למנדט הבריטי בארץ ישראל הייתה השפעה על היהודים תושבי הארץ ועל מנהיגי היישוב היהודי . המנדט הבריטי העניק ליהודים - כמו לעדות האחרות - אוטונומיה , התיר פעילות פוליטית וכיבד את רוב חירויות היסוד הדמוקרטיות . המודל הפוליטי הבריטי שמנהיגי היישוב התוודעו אליו - מודל שכלל בחירות , ויכוחים פרלמנטריים , פעילות מפלגתית , מאבק על דעת הקהל ושימוש בעיתונות - השפיע על מנהיגי היישוב ועל עיצוב השקפותיהם לגבי צורת הממשל הרצויה בארץ . ? tjv 1 יש המצביעים על יסודות דמוקרטיים ביהדות : כבוד האדם , שלטון הרוב , רעיון הייצוג , התנגדות לשלטון שרירותי , שוויון בין חברי הקהילה , הכרה בשליט בשר ודם העלול לטעות . אחרים מצביעים על יסודות לא-דמוקרטיים ביהדות , כגון היחס לשוויון נשים לפני החוק , ועל התנגשות בין עליונות ההלכה לבין עקרונות דמוקרטיים כמו ריבונית הפרלמנט , סמכות הממשלה ועליונות בתי המשפט . התנועה הציונית הורישה למערכת הפוליטית הישראלית רבים ממאפייניה הדמוקרטיים : שיטת הבחירות , ריבוי מפלגות , משטר קואליציוני ודרכי עבודה דמוקרטיות . בתמונה : תיאודור הרצל נואם בקונגרס הציוני - אחד המוסדות הדמוקרטיים החשובים של התנועה הציונית

קודם  |  הבא