|
|
עמוד:328
עיתונות ותקשורת רוסית המשרתת קהל צרכנים גדול למדי של עולים ממדינות חבר העמים . מן הראוי לציין שגם לעולי אירופה שהגיעו לארץ בשנות ה - 50 הייתה עיתונות בשפתם : רומנית , הוערית ופולנית וכו', אך הם לא ביקשו להסתגר בפני החברה הישראלית . ממחקר שבדק קליטת בני נוער עולים מחבר העמים בישראל * עולה כי " כל הממצאים הקשורים לתחום ההשתלבות החברתית והזהות הלאומית מנוגדים לסטריאוטיפ של בני הנוער העולים מברית המועצות לשעבר שהם קשורים יותר לתרבות מוצאם , ואשר אינם מעוניינים לפתח הזדהות חזקה עם החברה הישראלית . על פי המחקר , בני הנוער מזהים את עצמם כישראלים במידה רבה יותר מהוריהם . אחד הממצאים החשובים ביותר במחקר זה הוא הביטויים השונים לרצונם של בני הנוער מברית המועצות לשעבר להשתלב בחברה הישראלית ... בני הנוער הביעו רצון להרחבת הקשרים החברתיים עם בני הנוער הישראלים הוותיקים . הממצאים באשר לרצונם להשתלב בחברה עולים כקנה אחד עם עמדותיהם החיוביות כלפי הגיוס לצבא ... עם זאת , תקוות ושאיפות אלה מתנגשות לעתים עם המציאות המקשה על בני נוער אלה כאשר הם חשים דחויים על ידי בני נוער ישראלים רבים . " אחד הביטויים של העולים מחבר העמים להתמודדות עם קשיי הקליטה הוא הקמת ארגונים שונים וביניהם מפלגות פוליטיות כמו מפלגות העולים " ישראל בעלייה " ו"ישראל ביתנו". מטרת ארגונים אלה היא לפתור את הבעיות של העולים מחבר העמים . טעם מ אלנבוגן - פרנקוביץ ומ' וולפסון , קליטת בני נתו עלוים מבוית המתצות לשעבר , ירושלים : טוינט מכון ברוקדייל .1998, העולים מאתיופיה
|
|