|
|
עמוד:316
לפעמים קשים ( כמו כהן וגרושה , ממזרות וכוי ) . גם הוויכוח על תחבורה בשבת אינו על העיקרת , אלא על עורקי תחבורה המשיקים לשכונות דתיות . מאת פרר שלמח אנינרי .3 " איך נערכים ל"מלחמת התרבות " הזאת , שבפועל אנחנו בעיצומה זה הרבה שנים ? והאם כאמת יש סכנה ל"אהדות העם"? צריך להציע פתרון שיצמצם - אין דרך למחוק כליל - את הסיכויים למלחמת חופשיים באדוקים . אין טעם לחפש פתרונות פשרה לנסיעה בשבת בשכונה מעורבת . מומלץ , פשוט , לגור בנפרד . חלום " כור ההיתוך " הישראלי ציפה כנראה שכולנו נהיה ממוצע של משהו , שכולנו נראה אותה טלוויזיה , נלבש את אותו לבוש , נדבר באותה שפה , נבלה את חגינו באופן זהה . זה כמובן לא עובד , וטוב שכך . התגבשותן של שכונות בעלות אופי דתי , או חרדי , או מסורתי או חילוני , היא עניין חיוני למי שרוצה לכבד את זכותו של היחיד לגבש אורח חיים נבדל וייחודי . ריכוזם של חרדים בערים נפרדות הוא מגמה ראויה שיש לטפח . מערכות החינוך נבדלות הרי כבר מיום קום המדינה . יש ללכת עם עיקרון זה עוד כמה צעדים : הם ילמדו משניות ושולחן ערוך ככל שיאבו , ואנחנו נלמד ביקורת המקרא והיסטוריה של עם ישראל , ונלמד את ילדינו שיהדות היא תרבות ולא רק דת . איננו רוצים במורים דתיים למקצועות היהדות כשם שהם לא נותנים מדרס כף רגל למורה חילוני בבית ספרם . ינהלו הדתיים מועצות דתיות משלהם , ללא רפורמים , קונסרבטיבים , נשים , ושאר ספק יהודים . בתנאי אחד : יוכלו הרפורמים לנהל מועצות דתיות משלהם , על פי אותם קריטריונים כספיים . מי שרוצה מונופול יקבל אותו אך ורק בתוך הקהילה שלו . " דוי שקו , תאוי 1991,
|
|