|
|
עמוד:291
תובעת מהערבים לגלות נאמנות למדינה ולתזדהות עמה כישראלים , בלי לאפשר להם להצטרף לקולטקטיב השולט ; מצד אחר , החברה היהודית הישראלית אינה מוכנה לקבל פעולות של הערבים המכוונות לשינוי הגדרת הזהות הלאומית של המדינה באופן שתכלול גס אותם , והיא אוסרת כל התארגנות שמטרתה לשנות את האופי היהודי של המדינה . בשל כך חלק מהאזרחים הערבים חשים שהמדינה אינה מדינתם כפי שהיא מדינתם של האזרחים היהודים , והם מרגישים שאין הם שווים לאזרחיה היהודים של המדינה . על פי תפיסתם , ישראל אינה יכולה להיות מדינה דמוקרטית כאשר היא מגשימה חזון של בני קבוצה דתית לאומית אחת על חשבון תושבים ואזרחים הנמנים עם קבוצה לאומית אחרת . הערבים אזרחי ישראל מכירים בישראל כמדינה ריבונית ודמוקרטית , אך חלק מהם דוחה את צביונה היהודי ציוני משום שהוא מרגיש שאינו יכול להיות אזרח במלוא מובן המילה במדינה שזה צביונה . אלה מעדיפים שהמדינה תהיה מדינת כלל אזרחיה ולא מדינת לאום יהודית . לעומת זאת , רוב הציבור היהודי מאמין שמדינת ישראל חייבת להיות מדינת לאום יהודית . הדחייה של הערבים את הציונות כאידיאולוגיה המעצבת את המדינה נתפסת בעיני חלק מהציבור היהודי כשלילת זכות הקיום של המדינה עצמה . בקרב ציבור יהודי זה יש הרואים בערבים , המטילים ספק בזכותה של ישראל להיות מדינה יהודית , גורם מאיים . בעוד שהערבים מבחינים בין קיום המדינה לבין צביונה הציוני - יהודי , היהודים רואים זאת כשלמות אחת - מדינה יהודית , ועל כן כל ביקורת של הערבים אזרחי המדינה נתפסת כעוינות וכחתרנות מד המדינה . השסע הלאומי : דרני ביטוי כפי שכבר ציינו , עם קום המדינה הוכרו הערבים כאזרחים שווי זכויות במדינה . אולם בשל גורמי השסע הנובעים מהקונפליקט הישראלי - ערבי והישראלי - פלסטיני , ובשל העובדה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית , קיימת כלפי הערבים אורחי ישראל אפליה ממוסדת על ידי רשויות המדינה . אפליה זו באה לידי ביטוי הן בחקיקה והן בחלוקת משאבים ותקציבים לא שוויונית . מצב זה של היעדר שוויון בין אזרחי המדינה היהודים לבין האזרחים הערבים והדרוזים תורם להעמקת הפערים ולהגדלת המתח בין שתי הקבוצות , ובכך הולך השסע ומעמיק . להלן נפרט דרכים אחדות שבהן בא לידי ביטוי אי - השוויון הנובע מהיותה של ישראל מדינה יהודית : מדיניות התיישבות של קרן הקיימת לישראלי תקנון הקרן הקיימת לישראל אינו מאפשר למי שאינו יהודי לחכור קרקעות לאום ולגור בחן . מדיניות הקצאת הקרקעות של מינהל מקרקעי ישוקלו מינהל מקרקעי ישראל ממונה על ניהול קרקעות המדינה הכוללות כ - 93% משטחה של המדינה . כדי לייהד את שטחי המדינה הקצה המינהל למגזר היהודי קרקעות רבות יותר מאשר למגזר הערבי . במשך השנים הקצתה המדינה כ - 3.7 מיליון דונם אדמה חקלאית לאוכלוסייה היהודית לשימוש לא חקלאי , ובאותו פרק זמן הקצתה כ - 850,000 דונם לחקלאים ערבים . כלומר , אף על פי שהיישובים הערבים מהווים 86% מכלל היישובים הכפריים הוקצו להם רק 19% מסך הקרקעות שהוקצו לחקלאות . ( דוח עמותת סיכוי 1998 - 1999 )
|
|