|
|
עמוד:281
במהלך השנים התחיל בקרב הערבים בישראל תהליך של מודרניזציה , בחשפעת המגע עם האוכלוסייה היהודית במדינה ובהשפעת הרעיונות ואורח החיים המודרני של מדינות מערב אירופה וארה"ב . תהליך המודרניזציה התבטא בשינוי הערכים החברתיים והתרבותיים . התחזק מעמדה של המשפחה הגרעינית הכוללת את האב , האם וילדיהם בלבד , חל שינוי במעמדה של האישה , נרשמת ירידה מתמדת במספר הילדים במשפחה , שיפור בתנאי המגורים , הגברת המודעות לחשיבותם של לימודים גבוהים ונכונות רבה של המשפחה להשקיע בילדים כדי שירכשו השכלה ברמה גבוהה . ואכן בקרב ערביי ישראל נרשמת עלייה מתמדת ברמת ההשכלה הממוצעת ובמספר האקדמאים . בשנת 49%1951 מכלל הערבים לא למדו ופחות מ - 1% מהם למדו במוסד על - תיכוני . לעומת זאת , בשנת 1996 ירד אחוז אלה שלא למדו כלל ל - 8.3% ואחוז אלה שלמדו במוסד על - תיכוני עלה לכ * .7% מצג כלכלי ורמת חיים . במהלך השנים חלה התפתחות כלכלית בקרב האוכלוסייה חערבית . בעקבות הפקעת קרקעות מידי ערבים ומסירתן לידי המגזר היהודי איבדה האוכלוסייה הערבית את הבסיס הכלכלי החקלאי שעליו נשענה . אלא שלמרות זאת , לא נוצרו מקומות עבודה חלופיים בתוך היישובים הערביים , שכן המדינה לא עודדה ולא יזמת פיתוח של תשתית תעשייתית במגזר הערבי , לכן ערבים רבים נוסעים מדי יום ביומו לעבוד במקומות יישוב יהודיים . סקרים שנעשו בשנים האחרונות על ההתפתחות הכלכלית מצביעים על כך שאמנם חל שיפור בפיתוח התשתית הכלכלית במגור הערבי , אך הפער העצום בין שני המגזרים - היהודי והערבי - הולך ומתרחב . הבעיה הכלכלית נובעת מהיעדר תשתית חקלאית או תעשייתית ערבית ומהתלות המוחלטת במגזר היהודי . רמת החיים של הערבים עלתה בהתמדה במהלך השנים , אך עדיין יש פער גדול בינם לבין המגור היהודי . ממוצע ההכנסה של משפחה ערבית בשנת 1980 היה 77% מממוצע ההכנסה של משפחה יהודית . בשנת 1985 ירד אחוז זה ל - ,70% ובשנת 1993 עמד על .72% אחוז המשפחות הערביות שחיו מתחת לקו העוני בשנת 1993 היה פי 2.25 מהמשפחות היהודיות . ב - 33.7%1998 מהמשפחות הענוגת בישראל הן משפתות ערביות . העובדה שהמשפחה הערבית גדולה בממוצע פי שניים ויותר מן המשפחה היהודית מדגישה עוד יותר את הפער הסטטיסטי . התברגנות פוליטית . המציאות שנכפתה על הערבים בישראל עקב הפיכתם למיעוט במדינה השולטת בהם והנמצאת בעימות עם שאר בני עמם הפלסטיני ואף עם חלק ממדינות ערב , הביאה להעמקת רמת המודעות הפוליטית ולהגברת נכונות לתרום למען שינוי המצב שלהם ושל בני עמם . מימוש מטרה זו נעשה באמצעות הקמת מפלגות ערביות שהתפתחות בהדרגתיות . מאז תחילת שנות ה - 70 חלה עלייה ניכרת ברמת המעורבות הפוליטית בקרב הערבים בישראל . מעורבות זו כוללת פעילות פרלמנטרית ערה ופעילות חוץ - פרלמנטרית אקטיבית , כמו השתתפות בהפגנות , שביתות ופעולות מחאה אחרות . במישור הלאומי , הארגון המייצג של הציבור הערבי הוא ועדת המעקב העליונה לענייני האזרחים הערבים . ועדה זו החלה לפעול באמצע שנות ה - 70 ופעילותה הגיעה לשיאה ביוני ,1987 כאשר הכריזה על שביתה כללית בת יום לציון " יום השוויון". מטרת השביתה הייתה להביע את ההסכמת הכללית הלאומית של כלל הערבים בישראל בדבר הדרישה להשוות את מעמדם לזה של אזרחי המדינה היהודים . השביתה השנייה הוכרזה בדצמבר באותה
|
|