דגים

עמוד:177

שהקרח נמס יצאו הדגים והתרחקו מהמקום בשחיה . הדגים לוקחים את החמצן הדרוש להם לנשימה מן האויר שנמס במים . עוזרים להם בכך הזימים , שהם מערכת של רקמות דקות המצויה בצדי הראש והעשירה בצנורות דם נימיים . צנורות דם אלה קולטים חמצן מן המים הממלאים את הפה . רב הדגים אינם יכולים לנשם מחוץ למים , ממש כפי שבני אדם אינם יכולים לנשם מתחת לפני המים . רק לדגי הראות יש ראות , המאפשרות להם לנשם כאשר מקוה המים שבו הם חיים מתיבש . מערכת התנועה הזנב הוא איבר התנועה העקרי של הדג . על ידי הנעת סנפיר הזנב הדג דוחף את עצמו קדימה בתוך המים . לסנפירים האחרים יש תפקיד משני - הם עוזרים לדג לשמר על שווי משקל ולכון את עצמו במים . אצל דגי הסחוס נהפכו החלקים הפנימיים של סנפירי הגחון אצל הזכר לאיבר מין , המשמש להעברת הזרע לתוך ביב הנקבה . בתוך גופם של רב דגי הגרם יש שלפוחית מלאה באויר , המכנה שלפוחית שחיה . על ידי שנוי כמות האויר בשלפוחית - המשנה גם את נפח הגוף - הדג משנה את משקלו הסגלי והדבר מקל את תנועתו כלפי מעלה ומטה בתוך המים . כשחלק מן האויר יוצא מן השלפוחית הדג צולל , וכשהיא מתמלאת שוב הוא צף ועולה . יש מינים שבהם נעשית תנועת האויר מן השלפוחית ואליה דרך הפה . כדי להגדיל את נפח השלפוחית הדג עולה אל פני המים בעזרת תנועת זנבו ושואף אויר דרך פיו . אצל מינים אחרים האויר היוצא מן השלפוחית נמס בדם וברקמות הגוף , וחוזר אל השלפוחית בעת הצרך . לדגי הסחוס אין שלפוחית שחיה . לדגים אין רגלים , אך מינים אחדים , וביניהם השפמנון המצוי , משתמשים בסנפירים כדי להתקדם מעט על היבשה . החושים לדגים יש עינים אך אין להם עפעפים . לרב הדגים עין אחת בכל צד של ראשם . אולם הפוטית והתריסנית שוחות על צדן , כאשר שתי עיניהן קבועות בצד אחד של ראשיהן . אין לדגים אזנים חיצוניות , אך יש להם איבר שמיעה פנימי . יש להם נחירים המשמשים רק להרחה . חשיבותו של חוש למעלה : מפרען , מדגי החרב . למטה : הדאון , מהדגים המעופפים .

קודם  |  הבא