דברי הימים, ספר

עמוד:171

דברי הימים , ספר הספר האחרון בכתובים , שהם החלק האחרון של התנ"ך . ספר דברי הימים , כשמו כן הוא , בא לספר את תולדות ימי מלכותם של דוד ושלמה ומלכי יהודה . אין יודעים בברור מתי נכתב ספר דברי הימים . יש חוקרים החושבים כי נכתב במאה ה - 6 לפני הספירה , בתקופה שבית - המקדש הראשון חרב . אבל רב החוקרים טוענים כי נכתב בסוף המאה ה - 5 או במאה ה - 4 לפני הספירה . הוכחה לכך משמשת הצהרת כורש מלך פרס הנזכרת בסוף הספר . הספר חוזר ומתאר את ההיסטוריה שכבר תארה בספרים אחרים בתנ"ך . מחברו הסתמך על שני מקורות ידועים - ספרי התנ"ך ובעקר הספרים שמואל ב ומלכים , כל מיני תעודות ומסמכים שהעתיק או שנה לפי צרכיו , וחלקים שהמחבר כתב בעצמו . בכל הספר בולטת מטרתו של מחברו להציג את דוד ושלמה , ואת שאר מלכי בית דוד , כמלכים רבי חשיבות , תוך התעלמות מממלכת ישראל . לכן הספר שונה מאוד , הן בתכן והן במבנה שלו , מהספרים שמואל ומלכים המתארים אותה תקופה . מבנה הספר , סגנונו ומגמתו ספר דברי הימים נחלק לארבע יחידות גדולות . הראשונה שבהן - פרקים א - ט בדברי הימים א - כוללת רשימות יחס , המתארות על פי סדר את הדורות למן האדם הראשון עד מלכות בית דוד . היחידה השניה כוללת את הפרקים י - כט , ומתארת את תולדות בית דוד . חלק זה מתרכז בהמלכת דוד למלך על ישראל ובהכנותיו לבנית בית - המקדש , שעזרו לבנו שלמה . שושלת בית דוד היא הנושא המרכזי של ספר דברי הימים . קורותיה כתובות במגמה ברורה להאדיר את שמו של דוד ולהציגו כאישיות חיובית ונערצת . לשם כך נאלץ מחבר הספר להשמיט קטעים מעברו של המלך , הכוללים בין השאר את יחסיו עם שאול המלך , את פרשת בת - שבע ואוריה החתי ואת מרד בניו בו . היחידה השלישית כוללת את תשעת הפרקים הראשונים בספר דברי הימים ב . חלק זה מתרכז במעשיו של שלמה המלך , וגם כאן נכרת הנטיה לפאר אותו ולהאדירו . בחיי שלמה , כמו בחיי דוד אביו , היו מעשים שפגעו בשמו הטוב , כגון הבמות שבנה לאלוהי נכר ורבוי הנשים הנכריות שלו . אבל מחבר הספר מדגיש את פעלותיו של שלמה הקשורות לבית - המקדש - ההכנות לבניתו , בניתו , חנכת הבית וקביעת סדרי העבודה של הכוהנים והלויים בו . היחידה הרביעית - פרקים י - לו בדברי הימים ב - סוקרת את תולדות ממלכת יהודה למן פלוגה מממלכת ישראל ועד חרבנה ויציאת בניה לגלות בבל . מחבר הספר מתאר את מעשיהם של מלכי יהודה , ומוסיף וגורע מהם לפי צרכיו , בהשואה לנאמר בספר מלכים . התאור מרחיב את הדבור על מלכים צדיקים כמו יהושפט וחזקיהו , ומצמצם במלכים לא כל כך חיוביים . העקרון המנחה את בעל הספר הוא דתי - מלך רשע נענש על מעשיו עוד בעולם הזה , ומלך ההולך בדרכי ה'זוכה בטוב ובאריכות ימים . כדי שעקרון זה יתאים גם לגבי מלכים כמו מנשה , שסטה מדרך הישר אך זכה לשבת על כסא המלוכה ימים רבים , מנסה מחבר הספר למצא הצדקה לכך ומספר כי חזר בתשובה . בספר יש רשימות וצטוטים רבים של חקי התורה ודברי הנביאים . אולם צטוטים אלה אינם כלשונם מלה במלה אלא משפצים כדי לבסס את הרעיונות המרכזיים בו : הגמול של ה'על מעשי ישראל ( שכר וענש ) ; חשיבות בית - המקדש בחיי העם ; מרכזיותו של בית דוד ; ושלמות עם ישראל , לרבות הגרים החיים בקרבו . בית - הנוקדש דוד בן ישי יהודה , ממלכת מלכים , ספר שכר וענש שלמה שמואל דברים , ספר הספר החמישי מבין ספרי התורה . נקרא גם " משנה תורה " כי הוא חוזר ועוסק בחקי התורה המובאים בספרים שמות , ויקרא ובמדבר : וכן " אלה הדברים " על פי שתי המלים הפותחות את הספר . דברים הוא הספר האחיד ביותר מבין חמשת חמשי התורה מבחינת הסגנון . הספר כלו הוא נאום של משה , שנשא לפני בני ישראל בעבר הירדן המזרחי , לפני כניסתם לארץ כנען . הוא כתוב בלשון פרוזאית ( לא - שירית ) האפינית לנאום . רק שני פרקים - לב , לג - הם פרקי שירה . הנאום אחיד גם בדרך כתיבתו : משפטים מרכבים וארכים , המקשים לעתים על הקורא להבין את תכנם . חוזרים ומופיעים בו משפטים כגון : " ויכתב משה את התורה הזאת " , " אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן " , שעוררו ספק אצל כמה חוקרים , שמשה אכן כתב את ספר דברים . לדעת החוקרים ספר דברים הוא הספר שמצא יאשיהו המלך , כאשר בצע בדק בית במקדש בשנת 621 לפני כתב - יד מאויר של ספר דברים מימי הביניים . הספר נקרא בלטינית , וממנה גם בשאר שפות אירופה , בשם " דויטרונומיום " שפירושו בעברית " משנה תורה " .

קודם  |  הבא