דבוק

עמוד:162

אנטונין דבוז'ק נולד בכפר ליד פרג . תחלה למד אותו אביו , מוסיקאי חובב , את יסודות המוסיקה ואחר למדו המורה שבכפרו לנגן בכנור . כשהיה בן שש - עשרה יצא לפרג כדי ללמד נגינה בעוגב והלחנה . הוא קים את עצמו בנגינה בכנור וויולה בבתי קפה , בבתי - חולים ואחר כך גם כנגן ויולה בתזמרת של התאטרון הצ'כי הלאמי , בנצוחו של המלחין סמטנה . בשנת 1873 בצעה יצירתו החשובה הראשונה . היא משכה אליה תשומת לב מרבה , והקנתה ליוצרה את הערכתו וידידותו של ברהמס , שסיע לו כמיטב יכלתו . כעבר שנתים חבר דבוז'ק סימפוניה , שזכתה אותו בפרס , ושמו נפוץ במהירות מחוץ לארצו . לאחר ש " המחולות הסלביים " שלו זכו לפרסום בשנת 1878 , היה דבוז'ק למלחין הצ'כי המכר ביותר . הוא ערך מסעי הופעות אחדים באנגליה , וזכה שם בכבוד רב . בשנים 892 ר - 1895 כהן דבוז'ק כמנהל הקונסרבטוריון בניו - יורק . בתקופה זו הוא חבר את הסימפוניה " מן העולם החדש " , שהיא יצירתו המפרסמת ביותר . בשובו לפרג הורה דבוז'ק בקונסרבטוריון המקומי , ובשנת 1901 התמנה למנהלו האמנותי . עם יצירותיו היפות ביותר של דבוז'ק נמנות רביעיות לכלי מיתרים ומוסיקה קאמרית אחרת . הוא כתב גם עשר אופרות ושירים , והשתמש ברבים מהם בלחנים ובמקצבים האפיניים לארץ מולדתו , צ'כיה . אופרה ברהמס , יוהנס מוסיקה סימפוניה סמטנה , בדז'יך דבוק לפי האמונה העממית היהודית דבוק הוא רוח רעה של מת שנתגלגלה ודבקה באדם חי . לפי האגדה , דבוק הוא נשמה תועה שלא מצאה לה מנוח בעולם הבא , ולכן נכנסת לתוך גופו של אדם חי ומסרבת לצאת ממנו . הדבוק גורם לאדם , שאל גופו נכנס , להתנהג באפן משנה ולהשמיע קולות ורעיונות זרים . הדבוק אף מזיק לבני אדם אחרים הנמצאים סביבו . משג ה " דבוק " רוח בקרב המקבלים במזרח אירופה במאה ה - 17 והוא מצוי גם בנצרות . לפי הקבלה , נפש אדם חוטא מבקשת לעצמה מקלט בגופו של אדם חי על מנת לשכן בו עד שתטהר . מקורו של רעיון זה באמונה בגלגול נשמות , שלפיה הנשמה חוזרת לעולם אחרי מות הגוף ומתגלגלת לגופו של אדם חי אחר . בספרות הקבלה מוצאים שיטות והוראות לטפול באדם שדבק בו ה " דבוק " . גרוש הדבוק נעשה בדרכים של השבעות , קמעות והטלת חרם . בתקופה מסימת יחסו יהודי מזרח אירופה כל מחלת נפש לדבוק . הם היו מביאים את תמונה מתוך ההצגה . הדיבוק - מאת המחזאי היהודי ש'אנ - סקי . המחזה אף הוסרט בפולין בשנת 1937 . אנטונין דבוז'ק השתמש ביצירותיו בחומרים שנטל מהמוסיקה הצ'כית העממית , וביטא בכך את כמיהת העם הצ'כי להשתחרר משלטונה של הקיסרות האוסטרו - הונגרית ולזכות בעצמאות .

קודם  |  הבא