דוד בן שלמה אבן זמרא רדב"ז

עמוד:190

נקמתו של דוד , אך בהשפעת יואב בן צרויה , שר הצבא , הרשה לו המלך לשוב . אולם אבשלום שמר טינה בלבו לאביו והסית את תושבי חברון למרד במלך . דוד , שהמרד בא עליו במפתיע , חצה את הירדן וברח . אבשלום לא פעל מיד , ובכך נתן שהות לדוד לגיס את אנשיו למודי המלחמה והם גברו בקלות על צבאו הלא מאמן של אבשלום . יואב , שר הצבא , הרג במו ידיו את אבשלום , שנמלט על נפשו , על אף הוראתו המפרשת של דוד שלא לפגע בבנו . גם המלחמה החשאית על ירשת המלוכה העכירה את ימיו האחרונים של דוד . העם ראה באדניהו , שהיה אחרי מותם של אמנון ואבשלום הקשיש בבני דוד , את היורש . דוד הניח לאדניהו להתנהג כיורש העצר . אך בת - שבע בקשה את המלוכה לבנה שלמה , צעיר בניו של המלך , ודוד נענה לבקשתה . שלמה נמשח למלך בטקס חגיגי בחיי אביו . כעבר זמן קצר מת דוד בגיל שבעים . הוא מלך ארבעים שנה . כל מלכי יהודה עד לחרבן הבית הראשון השתיכו לשושלת בית דוד . גם בתקופות מאחרות יותר פעלו בקרב עם ישראל אישים רבים שהתיחסו לבית דוד . לדוד כפי שהוא מופיע בתנ"ך היו מעלות רבות , אך גם מגרעות גדולות . הוא היה בעל רגשות ויצרים עזים , שהטו אותו לעתים מדרך התבונה והצדק . הוא היה אמיץ - לב ורב - מרץ , חכם וסבלן בשעת הצרך , בעל רגשות דתיים עמקים ופיטן . המסרת מיחסת לדוד את חבורו של ספר תהלים . גם הנצרות והאסלאם מתיחסות בהערצה לדוד , ביחוד כמחברו של ספר תהלים . הנצרות מאמינה כי ישו הנוצרי היה מבית דוד . אבנר בן נר אבשלום יהונתן בן שאול יואב בן צרויה ירושלים עמלק פלשתים שאול שלמה שמואל דוד בן שלמה אבן זמרא ( רדב"ז ) פוסק ומקבל . שמש במשך בארבעים שנה בתפקיד הרב הראשי של יהודי מצרים , והשפיע ביותר בעניני הלכה ודת . חי בשנים 1479 - 1573 . רדב"ז נולד בספרד . בהיותו בן שלוש - עשרה עלה לארץ - ישראל עם הוריו שגרשו מספרד , ולמד תורה בצפת . אחר כך הוא עבר לפס שבמרוקו , ובשנת 1512 שב ועבר לקהיר . תחלה שמש כדיו , ובמרוצת הזמן היה לרבם הראשי של יהודי מצרים וכהן בתפקיד זה כארבעים שנה . הוא השפיע השפעה עצומה על החיים החברתיים והדתיים של בני עמו . מדותיו הנעלות וידיעותיו העמקות משכו אליו תלמידים מפרסמים רבים , וביניהם את רבי יצחק לוריא ( האר"י ) . הוא החליף את מנין השטרות - מנין השנים , שהיה מקבל אצל יהודי בבל ומצרים יותר מ - 1,800 שנה - בלוח היהודי המקבל כיום . בגיל מפלג התפטר רדב"ז מכהנתו כרב ראשי וחלק את רב רכושו לעניים וביחוד לתלמידי חכמים עניים . אחר כך , בשנת 1553 , עלה לירושלים . אך המסים הכבדים שהטילה הממשלה הטורקית על היהודים אלצו אותו לעבר לצפת . בצפת , עיר המקבלים , הוא חי עשרים שנה ושמש כדיו . רבים התיעצו בו בעניני הלכה ואפלו מארצות רחוקות הגיעו אליו שאלות . הוא כתב יותר משלשת אלפים תשובות לשאלות , המעידות על רחב ידיעותיו . מתוך התשובות נתן גם לעמד על חיי היהודים בתקופה ההיא . רדב"ז כתב חבורים בקבלה ופרושים לתלמוד . החשובים שבהם : " כללי הגמרא " , " מצודת דוד " , המסביר את טעמי המצוות על דרך הפשט ועל דרך הקבלה . לוח השנה העברי האר"י , רבי יצחק אשכנזי לוריא קבלה דוד הראובני מחולל תנועה משיחית באירופה במחצית הראשונה של המאה ה - 16 . הראובני עבר בקהלות יהודיות באיטליה וגרמניה ושהה בין האנוסים בפורטוגל , כשהוא עושה נפשות לרעיון השבת ארץ ישראל לעם ישראל בתמורה לגיוס צבא יהודי שילחם עם הנוצרים נגד המסלמים בטורקיה . לפי המשער , חי בשנים 1490 - 1535 . כל שידוע על דוד הראובני מקורו בספר מסעות שכתב הוא עצמו , ספר שמערבים בו אמת ודמיון . לפי תאורים של בני דורו היה הראובני כבן ארבעים כאשר הופיע באירופה וספר כי בא ממדבר חבור שבחצי האי ערב , שבה נמנה עם משפחת המלוכה של שלושה מתוך עשרת השבטים האבודים ( ראובן , גד וחצי שבט המנשה ) , ומכאן כנויו " הראובני " . הוא עבר בארץ - ישראל וממנה יצא לונציה , דרך אלכסנדריה . בראשית שנת 524 1 הגיע דוד הראובני לרומא וכעבר זמן - מה התקבל אצל האפיפיור קלמנס השביעי . האפיפיור שאף בכל לבו למצא בעלי ברית למלחמה בטורקים , שסכנו לדעת שליטים אירופיים אינטרסים כלכליים ודתיים . בכל זאת הוא התיחס בהסתיגות אל דוד הראובני , שכן עברה שנה מאז שנתן בידו שתי אגרות , האחת אל מלך פורטוגל , והאחרת למלך חבש . בשתי האגרות בקש האפיפיור מן המלכים לברר את אמתות דוד מנצח את גוליית - יצירתו של הפסל האיטלקי ברניני בן המאה ה - 16 .

קודם  |  הבא