דברים, ספר

עמוד:172

הספירה , ועל פיו קבע המלך שנויים רבים ורכז את עבודת ה'בבית - המקדש בירושלים . חוקרים אלה טוענים כי הספר כלו , או חלקים ממנו , נכתבו במאה ה - 7 לפני הספירה - זמן קצר לפני גלויו . מבנה הספר ספר דברים עומד בסימן הקביעה שעם ישראל הוא העם שבו בחר האלוהים להיות לו לעם סגלה . בחירה זו נעשתה בשל אהבתו של האל את שלשת האבות . עם ישראל חיב לקים את המצוות שהוטלו עליו משום שנבחר , ובגלל שקבל עליו את על המצוות במעמד הר סיני . שאר אמות העולם פטורות מחקים וממצוות אלה . נאומו של משה משמש כמסגרת לקבץ החקים והמשפטים המובאים בו , והוא פותח וסוגר את הספר . פרק לד - האחרון בספר - הכתוב בגוף שלישי , מספר על מות משה . דברי משה נחלקים לשלושה חלקים . בפרקים א - יא סוקר משה את תולדות עם ישראל בימי לכתו במדבר . הסקירה ההיסטורית נעשית תוך הדגשת המעשים הטובים שעשה ה'למען העם וכפיות הטובה של בני ישראל , המתלוננים ללא הרף ובהזדמנות הראשונה החלו לעבד לעגל הזהב . כן מתאר משה את ארץ - ישראל , שהעם עומד להכנס אליה . משה אינו מנסה ליפות את הארץ , אלא מדגיש את הקשיים והסכנות שבה . הארץ מלאה בעובדי אלילים , העלולים לפתות את בני ישראל ללכת בדרכיהם . הארץ אינה משפעת בגשמים , ואם יחטאו יעצר אלוהים את הגשמים . בחלק זה מובאים הטפות מוסר ודברי אזהרה לעם שישמר את מצוות האל . בחלק השני של הספר - פרקים יב - כו - מובאים החקים והמצוות שעל בני ישראל לשמר . חלק זה כולל מצוות שכבר נזכרו בספרים שמות , ויקרא ובמדבר , אך מצין גם חקים חשובים חדשים . החדוש המרכזי הוא ההוראה לרכז את עבודת ה'במקום אחד , שבו יבחר ה'. מענין זה אף נובעים החקים החדשים הקשורים בעבודת ה', במתנות הכהנה , בחגים ובמשפט . חקים חדשים אחרים נוגעים לדרך שבה יש לנהג במלחמה וכן לנביאי אמת ונביאי שקר . החלק השלישי הוא מעין סכום של החקים שנזכרו בחלק הקודם . בחלק זה מובאות גם ברכות וקללות ( בפרק כח ) שיבואו על עם ישראל אם יקים או לא יקים את המצוות ; שירה אחת - " שירת האזינו " ( בפרק לב ) - המתארת אף היא את קורות בני ישראל , ושוב נאומי הטפה , וברכת משה לעם ( בפרק לג ) . הפרק האחרון , פרק לד , מתאר את דמותו של משה , שלא זכה להכנס לארץ - ישראל , ואת מותו . לדעת חז"ל כתב אותו יהושע בן נון , עוזרו ויורשו של משה . יהושע בן נון נבוש הארץ והתנחלות השבטים מצוות משה תורה דבש חמר מזון מתוק , נוזלי , דביק וסמיך , הנוצר בעקר מצוף פרחים . צבעו צהב בהיר עד אדם כהה . הסכר שבו עובר תהליך של שנוי בגופה של הדבורה בעזרת התסס הנמצא בבלוטות הרק שלה . הדבש מפרש מסבת הדבש של דבורי הדבש . כאשר הדבורים אוספות את הצוף מן הפרחים הוא נוזל דליל ומימי . הצוף הופך לדבש רק לאחר שהדבורים מוסיפות לו חמרים מסימים והמים מתאדים מתוכו . מכמות צוף מסימת מקבלים כמות קטנה של דבש מגמר , עד כדי מחצית או שליש מכמות הצוף . סוגי הדבש שונים זה מזה בטעמם , בצבעם ובהרכבם הכימי לפי הפרחים שמהם נלקח הצוף . בארצנו צמחי הדבש העקריים הם ההדרים והאיקליפטוס , והדבש המופק מהם נחשב למעלה . תכונות הדבש הדבש מזין וערב לחך , והוא אחד המזונות הקלים ביותר לעכול . הסכר שבדבש שונה מן הסכר הרגיל המיצר במפעלים מקני סכר וסלק סכר , ולכן נוח לעכול מהם . הדבש שומר על טריותו זמן ממשך . אפשר לאחסנו בלי כל פעלת עקור והוא לא יפגם . אולם צריך להחזיק את הדבש בכלי אטום , כי אם לא הוא יקלט לחות מן האויר ועלול לתסס . האופים מנצלים את כשרו של הדבש לקלט לחות , ומכינים ממנו מיני מאפה השומרים על טריותם זמן ממשך . תכונה בלתי רגילה אחרת המצויה בדבש היא כשרו לחטא , להשמיד חידקים . לא התגלה שום מקרה שבו העברה מחלה מדבקת מאדם לאדם באמצעות הדבש . לתאי חלת דבש יש צורה של משושה משוכלל . הדבש המופרש מקיבת הדבש של דבורי הדבש , מאוחסן על ידי הפועלות בתוך החלות שבכוורת כמזון לפועלות עצמן ולרימות . הכוורנים מגינים על גופם מעקיצות הדבורים בבגד מיוחד , בכפפות ובמגן ראש . הם מציבים את הכוורות במקומות שבהם גדלים צמחים מסוג מסוים במרוכז כדי לקבל דבש בטעמים שונים .

קודם  |  הבא