דבוק

עמוד:163

אחוז הדבוק אל הרבי והוא שדל את הרוח הרעה בתפלות ובאיומים לצאת מגופו של הקרבן . ה " דבוק " שמש נושא למחזה המפרסם בשם זה מאת ש'אנ - סקי , שתרגם לעברית בידי חיים נחמן ביאליק , והצג על ידי תאטרון " הבימה " ועל ידי תאטרונים רבים בעולם . גלגול נשמות חרם קבלה דבור אמצעי התקשרת החשוב ביותר בין בני אדם . דבור הוא היכלת להביע בקול שמות וסמלים של חפצים ומשגים המובנים לזולת , וכן לתת בטוי למחשבות ולרגשות . החוקרים סוברים , כי התפתחות הדבור והשמוש בכלים הם שני ההשגים הגדולים שעשו את האדם ליצור המפתח ביותר על פני כדור הארץ . בעלי - חיים רבים מקימים קשר זה עם זה . עופות וקופים , למשל , מזהירים זה את זה ומחזרים זה אחרי זה באמצעות קולות . יש עופות , כגון התכי , היודעים גם לחקות קולות של דביר אנושי , בלי שיבינו את משמעותם . אולם קולות אלה הם אינסטינקטיביים , כלומר באים מאליהם , בלי מחשבה תחלה , ויש להם רק משמעות כללית ביותר . אין הם דומים כלל למלים שבפי בני האדם . שום בעל - חיים , פרט לאדם , אינו משתמש בכשר הדבור כדי לתאר דברים ולהביע מחשבות . מנגנון הדבור הדבור הוא השמעת קולות באמצעות הנשימה , הלשון , השנים , מיתרי הקול והאיברים שבפה ובאף . איברים אלה , הפועלים על פי הוראות המח , עשויים להשמיע קולות שונים ומגונים ביותר . במח יש שני מרכזים לדבור - האחד ממנה על קליטת הדבור והבנתו והאחר , על הפקת הדבור . שני המרכזים מחברים ביניהם על ידי מסלות עצביות . פגיעה באחד המרכזים או המסלות העצביות גורמת לשבושים בתהליך הדבור . השבושים יכולים להגרם גם בשל פגיעה בשרירי קפסית הקול , הלשון או הלסתות . גלוי מקום הפגיעה מסיע בקביעת סוג הנזק שנגרם למח ואפן הטפול בו . כאשר הנזק נובע מפגיעה בשרירים , או מפגיעה הגורמת לגמגום , שבושי מלים וחסר יכלת לבטא אותיות מסימות , אפשר לתקנו על ידי תרגול שמוש בשרירים אחרים להפקת הקול . מקצוע מיחד הנקרא קלינאות תקשרת נועד לאתר שבושים בדבור ולסיע בתקונם . הכתיבה והקריאה אינן אלא המחשה חזותית של הדבור . הן קשורות ליכלתו של המח לראות את הכתיב , להבין דרך מרכז הבנת הדבור את הכתוב , ולהעביר פקדות נכונות דרך מרכזי הנעת השרירים ליד , לצרך בצוע תהליך הכתיבה . גרון נתב לשונות ( שפות ) מיתרי קול קול תקשרת דבוראים סדרת חרסים , שידועים בה יותר מ - 140,000 מינים זעירים שארך גופם 0.5 - 50 מילימטרים . הדבורים , הצרעות והנמלים נמנות עם סדרת הדבוראים . בני הסדרה מתאפינים בגפי פה המשמשים בעקר לנשיכה , אך על פי רב גם ללקיקה ולמציצה . בחזה קבועים שני זוגות כנפים קרומיות מועטות עורקים או חסרות עורקים . הכנפים האחוריות קטנות מן הקדמיות ומתחברות אליהן בווים כיטיניים . הבטן נפרדת מן החזה . אצל כלם צנור ההטלה משתנה למכשיר נסירה , נקיבה או עקיצה . לצרך רביתם מטילים הדבוראים ביצים . מן הביצים הלא מפרות מתפתחים הזכרים . מהביצים בוקעים זחלים , המתפתחים לאחר בקיעתם לגלם , וממנו לבוגר . דבורה נמלים צרעה דבורה הדבורים הן קבוצה של משפחות חרקים מסדרת הדבוראים . בקבוצה כ - 20,000 מינים . רבם דבורים יחידאיות וכ - 2,000 מינים הם דבורים חברתיות . בישראל מצויים יותר מ - 000 , ר מינים . דבורת הדבש , או דבורה סתם , היא הנפוצה ביותר בין הדבורים החברתיות . היא גם החשובה ביותר לאדם . ייחודה של סדרת הדבוראים הוא שכמה מן המשפחות הכלולות בה , למשל הנמלים , וכן דבורים וצרעות מסוימות , פיתחו חיי חברה , בתמונה - מלכת נמלים בפתח הקן . הדבורים החוזרות לכוורת מורות לחברותיהן את הדרך למקור הצוף על ידי ריקוד - נענוע . בדרך זו הן רומזות על הזווית שבין הצוף לבין כיוון השמש .

קודם  |  הבא