מתוך:  > אביב חדש 4 > גמאיים

עמוד:103

בשלושה טורים . הפרחים מסדרים בשבוליות המקבצות לתפרחת בצורת אשכול , מכבד או דמוית סוכך . ההאבקה נעשית באמצעות הרוח . הפרי הוא אגוזית קשה או שקיק לא - נפתח . הזרע מכיל את החלבון אלבומין . עם הסוג גמא , שהוא טרופי ביסודו , נמנים כ - 600 מינים , רבם קשורים לאזורים לחים . בעבר גדלו בארץ 22 מינים . חלקם נעלמו וחלקם צפויים להכחדה בעקבות יבוש בצות , כליאת מעינות וזהום נחלים . עלי הגמא סרגליים ויוצאים לרב מבסיס הצמח . הפרחים זעירים וערוכים בתפרחות דמיות סוכך או קרקפת . הגבעול לעתים קרובות בעל שלושה מקצועות . חשיבותו הכלכלית של הגמא אינה גדולה כיום . בעבר היה השמוש בו נרחב יותר , לקליעת מחצלות ולהכנת פפירוסים . מסוג גדול נוסף במשפחה , הנקרא כריך , גדלים בארץ ו ו מינים , כלם רב - שנתיים ובעלי קנה שרש . ערכם הכלכלי מועט ביותר . תפוצתם כמעט כלל עולמית והמינים דומים מאוד זה לזה . המינים מהסוג אגמון גדלים ברבם בבצות ועל גדות נחלים באזורים נרחבים בעולם . בארץ גדלים 6 מינים , 2 מהם מינים חד - שנתיים נדירים . הקנים היבשים של אגמון ימי , רב - שנתי גבוה , השונה משאר המינים בכך שהוא נושא עלים כמעט לכל ארך קנהו , משמשים להכנת מזרנים , לקליעת סלים , מושבים לכסאות ולסכך . גמא הפפירוס גמא הפפירוס הוא צמח בצות טרופי גבוה , שהיה מפרסם וחשוב בעולם העתיק . תפוצתו מרכזת בצפיפות בשטחי בצות בדרום סודאן . בעמק החולה עובר גבול תפוצתו הצפוני . בעבר הוא כסה שטחים נרחבים בבצות החולה ובאזור החוף . עם יבוש הבצות וזהום נחלי החוף נעלם גמא הפפירוס מכל חלקי הארץ למעט עמק החולה ומקומות ספורים בנחלי החוף . עליו חומים ונראים עוד בצעירותם כאלו קמלו . העלים מרכזים בחלקו התחתון של הגבעול והם רחבים וקצרים . הפריחה חלה בקיץ . התפרחת היא סוכך מרכב . ארך הגבעול עד 3 מטרים , אולם באפריקה הוא עשוי להתנשא לגבה כפול . בימי קדם שמש הגמא כחמר גלם ליצור ניר , סירות , חבלים , מחצלות , סלים וסנדלים , ונודעה לו חשיבות עליונה בתרבות המצרית הקדומה . כדי להכין ניר פצלו את לבת הגבעולים לארכה לרצועות דקות וכבשו אותן בעודן רטבות . אקלים צמחים ג'מאל פחה מדינאי ומצביא טורקי שנלחם בציונות וגרש את חסרי הנתינות הטורקית מארץ - ישראל . הוציא להורג את ראשי מחתרת ניל"י בתקופת מלחמת העולם הראשונה . חי בשנים 1873 - 1922 . מחמד ג'מאל פחה כונן בשנת 1909 , יחד עם טלעת ואנור , את השלישיה של " הטורקים הצעירים " , שהשתלטה על טורקיה ביוני 1913 . בשנים 1914 - 1917 פקד ג'מאל פחה על המחנה הרביעי הטורקי בסוריה ובארץ - ישראל , שהיתה אז תחת שלטון הטורקים העות'מאנים . הוא נצל את סמכותו כדי להלחם בציונות , שראה בה נגוד וסכנה ללאמיות הטורקית . את היהודים שלא קבלו אזרחות עות'מאנית ( טורקית ) גרש מארץ - ישראל . הוא הוציא להורג את ראשי מחתרת ניל"י שהאשמו ברגול לטובת בריטניה . התאכזר גם לערבים ולארמנים . אחרי מלחמת העולם הראשונה אבד את מעמדו , גלה לקוקז ושם נרצח . ארץ - ישראל - היסטוריה טורקיה ניל"י גמביה שטח : 11,300 קמ"ר תושבים : 909,000 בירה : בנג'ול ( שמה הקודם : בתרסט ) דת : אסלאם שפה : אנגלית , מנדינגית מדינה במערב אפריקה , על חוף האוקינוס האטלנטי . מן הקטנות ביבשת . גמביה מקפת מכל עבריה , חוץ מהמערב , בסנגל . במערבה - האוקינוס האטלנטי . צורתה המיחדת של המדינה , פס צר וארך בתוך שטחה של סנגל , מקורה בהיסטוריה הקולוניאלית שלה . במאה ה - 9 1 סחרו הבריטים לארך הנהר גמביה וממשלתם נאחזה באזור . בשנת 1846 היתה רצועת החוף למושבה בריטית , וב - 1902 ספח אליה גם אזור פנימי יותר , במעלה הנהר . ואלו מתחריהם הצרפתים הרחיבו את שטחיהם מסביב לאזור זה . כך היתה גמביה למבלעת בתוך סנגל , שצורתה פס צר וארך משני צדי הנהר גמביה , שארכו יותר מ - 300 קילומטרים . רחבה של הארץ מצפון לדרום הוא כ - 25 קילומטרים בלבד במזרח ו - 48 קילומטרים במערב , על חוף האוקינוס האטלנטי . הארץ היא רבה שפלה . האקלים טרופי : טמפרטורות גבוהות וגשמים מרבים ( 1,000 מילימטרים בממצע ) . במעלה הנהר גדל דקל הסכך , שעליו משמשים לקרוי בתים וליצור מטאטאים . באדמה הטובענית שליד הנהר מגדלים ארז . באזורים החוליים הרחוקים מן הנהר מגדלים דחן , דורה ואגוזי אדמה . רב הכפרים שוכנים ברחוק מן הנהר , במקומות הגבוהים , היבשים והחוליים . אגוזי האדמה , בצורתם הגלמית או כשהם מעבדים , הם מוצר היצוא העקרי של הארץ . מיצאים גם גרעיני דקלים , עורות ודונג דבורים . התעשיות המקומיות הן עבוד אגוזי אדמה , אריגת כתנה ושמורי דגים . גומא הפפירוס , שממנו הכינו המצרים הקדמונים את הפפירוס ששימש להם כנייר לכתיבה , גדל בגן הבוטני של אוניברסיטת תל - אביב . בארץ מצוי גומא הפפירוס אוהב המים המתוקים בעיקר בשמורת החולה .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר