תמנון

עמוד:162

משמשת נרתיק , שבתוכו מטילה הנקבה את ביציה ונושאת אותן עמה לכל מקום . דיונונאים חלזונות צדפות רכיכות תמסה תערבת הומוגנית ( אחידה ) שבה חמר אחד - המכנה מומס - מפזר בתוך חמר אחר - המכנה ממס . במשג תמסה אנו מתכונים פדרך כלל לתמסה של מוצק פנוזל , אם כי יש גם תמסת נוזל פנוזל , גז בנוזל ומוצק במוצק . ממס הוא חמר שאינו משנה את מצב הצבירה שלו - כמו המים בתמסת סכר במים - או חמר המהוה את הרב בתמסה . תמסה אידאלית ותמסה קולואידית תמסות מסימות מבנות אידאליות . אלה הן תמסות של חמרים הדומים מאוד זה לזה מבחינת המבנה הכימי שלהם . בשעת הכנת התמסה האידאלית אין שנוי בנפח הכולל ואין פליטת חם או בליעת חם , ותכונותיה הן צרוף של תכונות הממס והמומס . תנאים אלה אינם בהכרח נכונים לגבי תמסות שאינן אידאליות . אם חמר מוצק מפזר בתוך נוזל בצורת גושים זעירים , שגדלם עולה על זה של מולקולות רגילות , התערבת מכנה תמסה קולואידית . החלב , לדגמה , הוא תמסה קולואידית של חמרים מוצקים שונים בתוך מים . תמסה קולואידית של נוזל בתוך נוזל מכנה תחליב ( אמולסיה ) . המיונית , למשל , היא תחליב של חלבון ותבלינים בתוך שמן . כיצד חמר נמס ? כאשר מכניסים גבישי סכר בתוך מים , מולקולות המים מקיפות את הגביש ומפעילות כחות משיכה על מולקולות הסכר ומנתקות אותן מן הגביש . מולקולות הגלוקוזה מתפזרות בתמסה כשהן מקפות מולקולות מים . דרך התמוססות המלחים במים שונה . יוני הנתרן והכלור הבונים את מלח הבשול נפרדים אלה מאלה ומתפזרים במים . יון הנתרן הוא אטום נתרן שמסר אלקטרון , ועל כן הוא נושא מטען חשמלי חיובי , ואלו יון הכלור הוא אטום שקבל אלקטרון והוא נושא עמו מטען חשמלי שלילי . מלחים רבים נמסים במים , אך יש מלחים שאינם נמסים בהם . לא רק מלחים נמסים במים , אלא גם גזים : הדגים , למשל , קולטים באמצעות הזימים שלהם את החמצן המומס במים , בעוד הטעם האפיני של מי סודה נובע מהגז פחמן דו - חמצני המומס בהם . בשביל מה תמסות ? לתמסות יש חשיבות רבה בכימיה , משום שקל לחקר בהן תהליכים כימיים שונים . יש להן גם חשיבות מעשית רבה - מלחים שונים קל לפרק ליסודותיהם כשהם מצויים בתוך תמסה - באמצעות אלקטרוליזה למשל . על תכונותיהן של התמסות השונות מבססים תהליכים חשובים כגון הדיאליזה . בדיאליזה מפרידים בעזרת מחצות מיחדות ( קלף או קרום ) בין תמסה אמתית וקולואיד . על עקרון זה בנויה הכליה המלאכותית . אלקטרוליזה יון , יונים כימיה כליה מולקולה תרכבת ותערבת תמר סוג של עצי פרי גבוהים וזקופים ממשפחת הדקליים . בראשו של דקל התמר מצויה כותרת של עלים מנצים המכנים כפות תמרים . בסוג תמר כלולים כ - 30 מיני צמחים , שמהם חשוב ונפוץ התמר התרבותי . פרי התמר נאכל לח או יבש . התמר צומח בנאות המדבר בסהרה ובמזרח התיכון , והוא הצמח החשוב ביותר לבדוים , תושבי נאות המדבר . משפחת הדקליים היא משפחה גדולה הכוללת כ - 4,000 מיני צמחים הנפוצים באזורים החמים של כדור הארץ . במשפחה זו רבים צמחי התועלת שהאדם אוכל את פרים , מפיק מהם קמח ושמן ועושה בהם שמושים שונים . התמר הוא אחד החשובים שבין הדקליים , ובעולם העתיק היה אחד הצמחים החשובים ביותר . במקרא נזכר התמר פעמים רבות והוא אחד מארבעת המינים שמברכים עליהם בחג הסכות . מקבל שהתמר הוא גם אחד משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ - ישראל . אמנם בפסוק המונה את שבעת המינים אין הוא נזכר , אך המפרשים סוברים שהדבש המצין בפסוק הוא התמר המתוק כדבש . בקרב הבוטנאים יש חלוקי דעות לגבי מוצאו של התמר למעלה : עצי התמו התמירים אופייניים לארצות הים התיכון , ביניהן ישראל , מאז ימי קדם ועד ימינו , התמר הוא גידול חשוב בארצנו . למטה : פריו המתוק של התמר נאכל לח או מיובש . בשל מתיקותו הוא נמנה עם המאכלים הסמליים הנאכלים בראש השנה , כברכה לשנה טובה ומתוקה .

קודם  |  הבא