תלמוד

עמוד:157

קצר ירדו מגדלתן הערים טבריה , צפורי ולוד , שהיו מרכזי התורה בארץ - ישראל . בתקופה זו גברה התפשטותה של הדת הנוצרית . היה ברור , כי מחמת הרדיפות הדתיות והמדיניות יאלצו בתי - המדרש להפסיק את פעלתם הרוחנית , או לפחות לצמצם אותה ביותר . לפיכך הזדרזו חכמי טבריה , שבה התקים בית - המדרש המרכזי , וערכו את התלמוד . תלמוד ירושלמי מקיף את ארבעת הסדרים הראשונים של המשנה - זרעים , מועד , נשים , נזיקין , וכן חלקי מסכתות ופרקים יחידים . הוא כתוב עברית וארמית וסגנונו קצר ומרכז . חלק ממנו הם דברי אגדה , והשאר דיונים בהלכה . התלמוד הירושלמי לא תפס בחיי היהדות מקום כה נכבד כמו התלמוד הבבלי , שהיה לספר היסוד ללמוד היהדות במהלך הדורות . תלמוד בבלי אחרי מותו של רבי יהודה הנשיא נוכחו חכמים כי המשנה ושאר החבורים הרבניים מאותה תקופה - המאות הראשונות לספירה - אינם עשויים לספק את כל צרכי העם . לפיכך הם חברו את התוספתא . התוספתא , כמו המשנה , נחלקת למסכתות , הנחלקות לפרקים ולמשניות . הלכות שלא נכללו במשנה נקראו " בריתות"( חיצוניות ) , והאמוראים אספו אותן ולמדו אותן בישיבות בסורא , בנהרדעא ובפומבדיתא שבבבל . האמוראים הסבירו את המשנה , חפשו את מקורותיהם של החקים במקרא , והשלימו בין הסתירות , כביכול , המתגלות במשנה , בתוספתא ובבריתות . הם פרשו את החקים וכונתם , כדי שיהיה אפשר להתאימם למציאות של אותה תקופה . בדרך כלל לא נרשמו הוכוחים של האמוראים בספר , אולם עד מהרה התרבו הוכוחים והרגש הצרך לכנסם בכתב . אז החלו רב אשי ורבינא בעריכת הדברים ובכנוסם לתלמוד . אולם רב אשי לא סים את המפעל , וחכמים אחרים , ובראשם רבינא בר הונא , השלימו את המלאכה . תלמוד בבלי כתוב בארמית מתבלת בעברית . כשליש ממנו תופסת האגדה . במשג " אגדה " נכלל כל דבר שאינו הלכה : היסטוריה - תאור מארעות בחיי האמה , מסורות ואגדות על גבורי התנ"ך וגדולי ישראל בתקופה שלאחר חתימת התנ"ך ; חמר על דת ומוסר - כולל ספורים קצרים , פתגמים ומימרות ; פרושים המבססים על ההגיון או הדמיון של פסוקים בתנ"ך ; חמר מדעי הנוגע לתחומי הרפואה , המתמטיקה , האסטרונומיה , הפסיכולוגיה וענפי מדע אחרים . הקטעים האגדיים משלבים במקרים רבים בתוך החמר ההלכתי , כנראה כדי להפיג מעט את המתח לאחר התעמקות בדברי הלכה מסבכים . ביאליק ורבניצקי אספו ב " ספר האגדה " את האגדות שבתלמוד ובמדרשים . הם לא היו הראשונים שעשו כן . עוד לפני מאות שנים נאספו האגדות שבתלמוד בבלי על ידי יעקב אבן חביב בספרו " עין יעקב". האגדות שבתלמוד ירושלמי לקטו בידי שמואל יפה בספרו " יפה מראה". מבנה התלמודים ופרושיהם שני התלמודים ערוכים על פי סדר ששת סדרי המשנה . אולם הן התלמוד הירושלמי והן התלמוד הבבלי מקיפים רק חלק מששים ושלוש מסכתות המשנה . הם בנויים מסגיות , נושא הדיון , הנלקחים מן המשנה , ומן הבריתא או התוספתא . הסגיה מעוררת קשיות , בעקר על סתירה הקימת בין דברי אחד האמוראים לבין הנאמר במקורות השונים . החכמים מנהלים שקלא וטריא ומגיעים לתרוץ , כלומר לתשובה על הקשיה , המסתיעת בדרך כלל בדברי תנא אחר . ההסתמכות על דברי התנא נובעת מהנחת היסוד שאסור לאמורא לחלק על דברי תנא . לפעמים מגיעה הסגיה למצב של תיק"ו ( ראשי תבות של : " תשבי יתרץ קשיות ובעיות") , כלומר למצב שבו אין הכרעה חותכת לכאן או לכאן . התלמוד ובעקר התלמוד הבבלי הוא היצירה החשובה ביותר שחברה ביהדות אחרי התנ"ך , ואחת היצירות הספרותיות הגדולות בכל הזמנים . זו אנציקלופדיה המקיפה את חיי היהודי על כל הבטיהם . יהודים בכל הדורות הקדישו שנים ללמוד ולעיון בספר זה , המכנה בשל הקפו הגדול " ים התלמוד". כדי להקל על הלומדים הטרודים בעבודתם הנהג למוד של דף גמרא אחד ביום . לתלמוד נכתבו עשרות פרושים . המפרסמים שבהם הם של רש"י ותלמידיו , בעלי התוספות , לתלמוד הבבלי ו " קרבן העדה " ו " פני משה " לתלמוד הירושלמי . אף הנוצרים הכירו בחשיבותו של התלמוד ליהודים ופעמים רבות השתמשו בו ככלי נשק נגד היהודים . פעמים אחדות הם צוו לשרף אותו ( בשנת 1244 ארעה בצרפת שרפת התלמוד הראשונה ) , למחק קטעים ממנו שהיה בהם , לדעתם , משום פגיעה בנצרות , או אסרו להדפיס קטעים מתוכו . התלמוד הבבלי נדפס לראשונה בשנים 1520 - 1523 בונציה על ידי המדפיס הנוצרי דניאל בומברג . ההדפסה שנערכה בשלהי המאה ה - 19 בוינה היא היסוד לכל ספרי התלמוד המצויים בידינו כיום . פרושי רש"י ובעלי התוספות מדפסים היום בכל מהדורות התלמוד . אבן חביב , יעקב ולוי אגדה אמוראים ביאליק , חיים נחמן יהודה הנשיא משנה רש"י ( רבי שלנוה יצחקי ) תוספות תוספתא תנאים תקופת המשנה והתלמוד מימין : עמוד פתיחה של מסכת ביצה מהתלמוד הבבלי . התלמוד הבבלי ( פוץ ומקובל יותר מהתלמוד הירושלמי , משום שהוא כתוב בלשון ברורה וקלה יותר . פעילותם הנמרצת של גאוני בבל , שהיתה אז מרכז רוחני יהודי , חיזקו את מעמדו . משמאל : מבנה העמוד בתלמוד הבבלי - הגמרא מופיעה במרכז וסביבו הפרשנויות של רש . י 1 . בעלי התוספות ,

קודם  |  הבא