תוספות

עמוד:125

חתנו של רש"י ובניו של רבי מאיר , רבנו תם ורבנו יצחק . תוספות רבות נכתבו בעלום שם . דבריהם של בעלי התוספות צרפו לתלמוד , והיום הם מדפסים בטור החיצוני של ספרי התלמוד , כשפרושו של רש"י מדפס בטור הפנימי . רבנו תם רששי ( רבי שלנוה יצחקי ) תלמוד תוספת יקר תוספת שהעובדים השכירים מקבלים לשכרם בעקבות עלית מחירים שחלה במשק . שיטה זו נועדה לצמצם את הפגיעה ברמת החיים של העובד . תוספת היקר נתנת על סמך הסכם שנחתם בין ארגוני המעסיקים להסתדרות העובדים הכללית . מחירי המוצרים והשרותים שאנחנו צורכים אינם יציבים , ולרב הם נמצאים במגמת עליה . שנויים אלה ביקר המחיה באים לידי בטוי במדד המחירים לצרכן . מדד זה בודק את מחיריהם של כמה מוצרי יסוד , שמשפחה ממצעת נזקקת להם באפן שגרתי , ולפיו קובעים את תוספת היקר . כאשר המחירים עולים , תנאי המחיה נעשים יקרים יותר . הדבר בולט במיחד במצב של אינפלציה קיצונית , שבה יש עליה גדולה ומהירה מאוד של מחירים . במקרה זה העובד העצמאי יכול להעלות את מחיר המוצרים שהוא מיצר או השרותים שהוא נותן . אולם העובד השכיר , המקבל את משכרתו מהמעביד , תלוי בו . כדי לפצות את העובד השכיר על העליה ביקר המחיה , נקבעה שיטת תוספת היקר . על פי שיטה זו מקבל העובד באפן אוטומטי , בעקבות כל עלית מחירים , תוספת של אחוז מסים ממשכרתו שנועדה למנוע את שחיקתה . מדי כמה שנים מחדשים את ההסכם ומעדכנים אותו על פי שעור האינפלציה הקימת במדינה . הפצוי הכספי אינו מלא , אלא חלקי בלבד . לכן , בנוסף לתוספת היקר שנקבעה בהסכם הכללי בין המעבידים להסתדרות , קימים הסכמי שכר נוספים , ארצי ומפעליים . הסכם השכר הארצי שנחתם בין משרד האוצר לבין ההסתדרות הכללית בא להגן על עובדי הצבור , המעסקים על ידי המדינה . הסכמים הנעשים בענפי התעסוקה השונים , נועדו לפצות את העובדים במקומות עבודה פרטיים . לפעמים נעשים הסכמים מפעליים , שלפיהם מפעל יחיד חותם על הסכם תוספת יקר נפרד עם עובדיו . בכל זאת , על אף כל ההסכמים והתוספות הנתנות , חלה פעמים רבות שחיקה בשכרו של העובד השכיר . המעבידים הפרטיים מנסים לעתים לגשר על הפער הזה באמצעות תוספות שכר אישיות או קדום בדרגה . במגזר הצבורי אפשריות הפצוי מגבלות יותר . אינפלציה הסתדרות העובדים כלכלה מדד המחירים לצרכן שכר תעסוקה תוספתא קבץ של בריתות ( משניות חיצוניות ) , שהיו ידועות בעת חתימת המשנה , אך רבי יהודה הנשיא , עורך המשנה , לא כלל אותן במשנה . התוספתא ערוכה כמו המשנה ודנה באותם נושאים . התוספתא מפרשת הלכות ומשניות בלתי ברורות ומרחיבה פרטים , והיא כוללת הלכות , דינים , דברי אגדה ומוסר . הסדרים והמסכתות שלה מקבילים לאלה של המשנה , שמותיהם לעתים זהים ולעתים אחרים . התוספתא כתובה עברית ויש בה מעט מלים ארמיות ויוניות . כדי שהמשניות האלה לא יאבדו , אספו וכנסו אותן תנאים שונים בתוספתות , שהן מעין תוספת למשנה . חברו גם קבצים מיחדים של תוספתות , במיחד מבית - מדרשו של רבי עקיבא , שיש בהם הרחבה והשלמה למשנת רבי יהודה הנשיא . אחת התוספתות הידועות היא זו של רבי חיא , תלמידו של רבי יהודה הנשיא , שהתלמוד מרבה לצטט ממנה . תוספתא זו אבדה עם השנים . בספרי התלמוד הנדפסים בימנו מופיעה תוספתא , כפי הנראה היחידה שנותרה . תוספתא זו יצאה לאור בונציה ב - 152 ו , כספר נפרד מלוה בפרושים . יהודה הנשיא משנה עקיבא , רבי תנאים תוספתן התוספתן הוא בליטה קטנה במעי , הנמצאת סמוך למקום חבורם של המעי הדק והמעי הגס . שמו הרפואי של התוספתן הוא " תוספת תולעתית", משום שהוא משתלשל בצורת תולעת בתחתית המעי הגס . הוא אטום בקצה האחד שלו . הקצה האחר שלו פתוח ומתחבר לחלקו הראשון והרחב של המעי הגס - באזור הנקרא צקום . ארכו של התוספתן בין שנים ל - 20 סנטימטרים , עביו הוא כעבי עפרון והוא יכול להגיע לעבי זרת של אדם מבגר .

קודם  |  הבא