עמוד:94

מאנשי ביל"ו , חזר לרוסיה ועלה לארץ שנית כשבנו משה היה בן שתים - עשרה . האב היה עסקן וסופר ומראשוני אחזת בית , שכונה שהתפתחה והיתה לימים העיר תל - אביב . בארץ - ישראל התישבה המשפחה תחלה במשק ערבי בעין סיניא שבהרי אפרים , ושם למד משה את שפתם ומנהגיהם של הערבים . אחרי שנתים עברו ליפו ושרת למד במחזור הראשון של " גימנסיה הרצליה". לאחר מכן נסע לקושטא ללמד משפטים , ובפרץ מלחמת העולם הראשונה התגיס לצבא הטורקי ושרת בו כמתרגמן בדרגת קצין . פעיל מפלגה , ציוני ועורך בשנים 1919 - 1920 עבד משה שרת במזכירות ועד הצירים ( שקדם להנהלה הציונית ) וטפל בעניני ערבים ורכישת קרקעות . הוא היה מפעילי " אחדות העבודה " ולאחר מכן מפא"י . ב - 1922 נסע שרת ללונדון והיה פעיל שם ב " פועלי ציון " וסים את למודיו בבית - הספר לכלכלה . ב - 1925 הוא חזר לארץ , מנה לסגן עורך " דבר", ובשנים 1929 - 1931 ערך את המוסף השבועי האנגלי של העתון . ב - 1931 היה שרת למזכיר המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית , שבראשה עמד חיים ארלוזורוב . לאחר רצח ארלוזורוב ב - 1933 התמנה שרת לראש המחלקה . בתפקידו זה היה עליו לנהל את המאבק היום - יומי עם שלטונות המנדט , שהצרו את צעדי הישוב . בשנות " מארעות " תרצ"ו - תרצ"ט ( 1936 - 1939 ) השיג שרת את הסכמת השלטונות הבריטיים להקמת גדודי הנוטרים . בימי מלחמת העולם השניה הוא עמד בראש פעלות ההתנדבות וההתגיסות לצבא הבריטי . גלת הכותרת של מאמציו היתה הקמת החטיבה היהודית הלוחמת ( חי"ל ) . ב " שבת השחרה", ביוני 1946 , נעצר שרת ונכלא בלטרון וישב שם יותר מארבעה חדשים . בשרות מדינת ישראל בשנים 1945 - 1948 פעל שרת באו"ם ובארצות - הברית למען הקמת מדינת ישראל . הוא הופיע לפני ועדות החקירה ולפני מושב עצרת האו"ם , שהחליט על הקמת המדינה ואף נמנה עם החותמים על מגלת העצמאות . שרת היה שר החוץ הראשון ומניח היסודות לשרות החוץ הישראלי , ופעל ליצירת היחסים בין ישראל לבין עשרות מדינות זרות . בעקבות פרישתו הראשונה של דוד בן גריון מראשות הממשלה , מנה שרת בסוף 1953 לראש ממשלה והמשיך לשמש כשר החוץ . אולם הוא לא הצליח להטיל את מרותו על שרי הממשלה , ובתקופת כהנתו נתפסה רשת רגול ישראלית במצרים , פרשה הידועה בכנויה " עסק הביש". . עם שובו של בן גריון לראשות הממשלה בנובמבר 1955 , מנה שרת שוב לשר החוץ וכהן בתפקיד זה עד להתפטרותו ביוני 1956 . שרת צדד בפעילות מדינית ובהסברה והתנגד להפעלת כח , שאליה נטה בן גריון . לאחר התפטרותו היה שרת מנהל הוצאת הספרים " עם עובד", יושב - ראש " בית ברל", נציג מפא"י באינטרנציונל הסוציאליסטי ושגריר של רצון טוב בארצות חוץ . בקונגרס הציוני העשרים וחמשה ב - 1960 הוא נבחר ליושב - ראש ההנהלה הציונית והיה לרוח החיה בתנועה . בקונגרס הבא הוא שב ונבחר מחדש לראשות הסוכנות היהודית . חמשים ושלוש שנים שרת שרת את עמו במגון תפקידים , מבטחון ועד דיפלומטיה , מספרות ועד דאגה לפועל . בשנותיו האחרונות העכירו את רוחו הנגודים בתוך מפא"י והשלכות " הפרשה " - " עסק הביש " - שבה התיצב בתקיפות נגד בן גריון . בן גריון , דוד השבת השחרה ועדות חקירה לארץ - ישראל ישראל , מדינת מארעות מנדט מפא"י מפלגת העבודה הישראלית סוכנות היהודית סוציאליזם עסק הביש פועלי ציון קונגרס ציוני שתוק ילדים מחלה נגיפית הגורמת לשתוק בעקר בילדים . המחלה נגרמת על ידי אחד משלושה זנים של נגיף הפוליו . נגיף הפוליו נמנה עם קבוצת נגיפי המעים , ורב הנפגעים על ידי הנגיף סובלים משלשול או מתופעות האפיניות לשפעת . רק אצל מעטים מופיעה מחלת השתוק ממש . הפגיעה של הנגיף במערכת העצבים מתבטאת בהרס תאי העצב התנועתיים , הנמצאים בקרנים הקדמיות של חוט השדרה . הרס תאי העצב גורם באפן משני להרס סיבי העצבים היוצאים מתאים אלה והמוליכים כרגיל גרויים לשרירים . נוון סיבי העצבים גורם עם הזמן גם לנוון השרירים עצמם שאינם מתפקדים . מחלת שתוק ילדים היא אפוא מחלה של שתוק שרירים על רקע של פגיעה בעצבים . תרכיבי החסון של סלק וסיבין בעבר היתה המחלה מופיעה בצורת מגפות , בעקר באזורים שבהם מי השתיה היו מזהמים במי ביוב . כיום רב אכלוסית העולם מקבלת חסון נגד נגיפי השתוק ואין מגפות של המחלה . אולם מי הביוב עדין מכילים את נגיפי המחלה . החסון נגד מחלת שתוק הילדים חיב להיות מכון נגד שלשת הזנים של הנגיף . יונה סלק , רופא יהודי - אמריקני ששמש כמנהל מחלקת הנגיפים באוניברסיטה של פיטסבורג , היה הראשון שיצר תרכיב חסון נגד השתוק בשנת 1956 . התרכיב של סלק הכיל את שלשת הזנים של הנגיף כשהם מומתים ונתנים בזריקה . ילדים אפריקנים שלקו בשיתוק ילדים מתמודדים עם מגבלותיהם בעזרת מכשירים מיוחדים . משה שרת מילא תפקידים רבים ומגוונים בשירות מדינת ישראל , מקצתם דיפלומטיים ומקצתם ביטחוניים וחברתיים . ידיעותיו בשפות זרות , ביניהן ערבית , וכושר הנאום שלו סייעו לו בתפקידיו כראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית , ואחר כשר החוץ וראש הממשלה .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר