שער הגיא

עמוד:75

באבנים משער הגיא לירושלים . בכניסה לשער הגיא הוקם מלון וחניון דרכים , שפעל ברציפות עד מלחמת העולם הראשונה . במלחמת העצמאות התבצרו הערבים על ההרים משני צדי הכביש , ובמשך חדשים ארכים נסו למנע את הגישה לירושלים . השירות היהודיות , שנשאו מזון ואספקה לתושבי ירושלים הנצורה , נאלצו לאחר נסיונות אחדים שהסתימו בכשלון לפרץ להן דרך תוך קרבות עזים ועקבי דם . עדות וזכר לאותה תקופה הם שלדי המכוניות השרופות המוטלים בצד הכביש . במאי 1948 השתלטו לוחמי " ההגנה " על כל הדרך מירושלים עד שער הגיא . עמידתו של הלגיון הערבי בלטרון הכשילה את הנסיונות של לוחמינו לפתח גם את המשך הדרך משער הגיא לכוון רמלה . ואז , בשטח ההפקר נפרצה " דרך בורמה", כדי לעקף כביש חסום זה . לאחר מכן נסלל " כביש הגבורה". עם הרחקת כחות הירדנים עד לנהר הירדן במלחמת ששת הימים ב - 1967 , נפתחה שוב הדרך הישנה מרמלה אל שער הגיא דרך לטרון . דרך בורמה ירושלים לטרון מלחנות העצמאות שערות שערות הן רקמה חוטית ארכה , הבולטת מעורם של היונקים , ביניהם האדם . שער צפוף בחיות מסימות נקרא פרוה או צמר . השערות נבדלות בתכונותיהן מבחינת הארך , הצבע , הצורה , המין , הגיל והגזע . חתך רחב בשער של אדם לבן ובשער של אדם שחר מגלה , כי לא זו בלבד ששערות השחרים מקרזלות יותר , אלא הן גם " שטוחות " יחסית . השערות משמשות לבדוד ולשמירה על חם הגוף , כסימן מין משני - זקן אצל גברים למשל - ובחיות מסימות כאיבר חישה , כגון זיפים , בינים ( " שפם " החתול ) . התהוות ומבנה השערות הן רקמה של תאים שאינם חיים . תאים אלה מקורם בשכבת העור החיצונית , האפידרמיס , אך הם עברו תהליך של התקרנות . תאי השערה החיצוניים הם שטוחים , והפנימיים עגלים יותר . כל התאים האלה מכילים חמר צבע , הנקרא צבען או פיגמנט . עם ההזדקנות נעלם הצבען , ובין תאי השערה מתרבים חללי האויר והשער מאפיר או נושר . השערה מתחילה את צמיחתה מאזור הנקרא שרש השערה . שרש השערה נעוץ עמק בתת - העור ( דרמיס ) , ושם הוא מקבל אספקת דם ומזון . גם שריר קטן מגיע אל שרש השערה , וכאשר שריר זה מפעל על ידי העצבים , השערות סומרות ומזדקרות . שרש השערה הוא גם מקום מועד לזהומים , ולמעשה רב ה " אבסצסים " וה " פורונקלים " מתחילים בשרשי השערות . ארך חיי השערה בבני אדם מגיע לשלוש עד ארבע שנים ולבסוף היא נושרת ובמקומה מתחילה לצמח שערה חדשה . נשירה , התקרחות ושעור תינוקות נולדים עם מעט שערות , ואלה מתרבות עם השנים . נשירה " טבעית " של שערות היא תהליך קבוע , הגובר עם ההתבגרות וההזדקנות . נשירת השער חזקה יותר בגברים , ונוטים ליחס אותה להורמונים הגבריים ( טסטוסטרון ) המפרשים לדמו של הגבר . אולם ההורמונים לבדם אין בהם כדי להסביר במלאה את תופעת נשירת השערות וצמיחתן באדם . מחלות גופניות כלליות , כגון מחלות בלוטת התריס , ומחלות יחודיות של עור הקרקפת והשער ( בעקר אלה הנגרמות על ידי פטריות ) , מגבירות את נשירת השערות . נסיונות לגלוי תרופות שיביאו לצמיחת שערות נכשלו עד כה . השתלה כירורגית של רקמה שעירה היא תהליך מסבך , והדרך המעשית היחידה כיום להסתיר קרחת היא על ידי פאה . במחלות גדוליות מסימות , אשר בהן חלים שנויים הורמונליים בגוף , תתכן הופעה של שעור - יתר באזורי גוף חלקים . כך עשויה אשה להצמיח זקן מחמת גדולים הורמונליים של השחלות ובלוטות יתרות הכליות . קרינת השמש מזרזת במשהו את השעור הכללי בגוף , ובאפן ממצע תושבי הארצות החמות שעירים יותר מתושבי הארצות הקרות . שעור - יתר אצל אשה מופיע כאשר ישנה הפרשה מגברת של ההורמון הזכרי טסטוסטרון לדם ולרקמות או מרגישות יתר להורמון זה , הנמצא בדרך כלל בכמיות קטנות בדם . שער הגיא , כשמו כן הוא , הוא נקודת מעבר בדרך לירושלים מנוף שטוח להררי . נהוג להגיד כי שיער אדום ( ג'ינג'י ) מעיד על אופיו הסוער של האדם . הדבר אינו מדויק אך הוא מעיד על החשיבות הרבה שאנו מייחסים לשער ( של אדם .

קודם  |  הבא