עמוד:56

ונרצח ב - 142 לפני הספירה . יריבו של טריפון המורד בסוריה היה המלך הסלוקי דמטריוס ה - 2 . שמעון תמך בו והוא שחרר את יהודה ממסים וכך היא זכתה בעצמאות מלאה . משנה זו החל מנין השנים לפי השליטים מבית חשמונאי . מנהיג מדיני , מצביא וכוהן גדול בשנת 140 לפני הספירה התכנסה בירושלים אספת עם שבה נאמר כי " היהודים והכוהנים נאותו ששמעון יהיה מנהיגם וכוהן גדול לעולם . עד אשר יקום נביא אמת . והוא יהיה מצביאם וידאג למקדש והכל ישמעו לו , ובשמו יכתבו כל החוזים בארץ והוא ילבש ארגמן וישא זהב " ( ספר מקבים א ' יד מא - מג ) . לשמעון וליורשיו לא נתן אפוא התאר מלך ולא היו להם סמכיות של חקיקה ושפוט . שכן על פי " חקי אבות " סמכיות אלה נתנו לסנהדרין ולזקנים , והשליטים החשמונאים היו כפופים להם ככל אחד מן העם . התאר שנתן לשמעון ביונית היה אתנרך - נשיא העם - שמשמעו הנהגה מדינית וצבאית בלבד . שמעון נצל את הקשיים בממלכה הסלוקית וספח לממלכת יהודה את גזר ואת יפו ובכך אפשר מוצא לים . הוא כבש את מצודת החקרא בירושלים - המעז האחרון של המתיונים - וחדש את הברית עם רומי ואת הקשרים עם ספרטה , שנטוו עוד בימי יהודה המקבי . הוא שאף לבסס את השלטון במדינה החדשה ולהביא לכך שהממלכה הסלוקית ורומי יכירו במעמדו ככוהן גדול וכמנהיג האמה . כאשר עלה לשלטון בסוריה המלך הסלוקי אנטיוכוס ה - 7 סידטס , נתבע שמעון לפנות את החקרא , את גזר ואת יפו . משסרב יצאו נגדו הסלוקים למלחמה ושמעון נצח בה . זמן מה שרר שקט במדינה החשמונאית , אולם ב - ר 34 לפני הספירה נרצחו שמעון ושנים מבניו - יהודה ומתתיהו - על ידי חתנו תלמי , שבקש לעצמו את השלטון . העם והצבא העלו לשלטון את בנו השלישי של שמעון - יוחנן הורקנוס . אנטיוכוס השביעי , סידטס ארץ - ישראל - היסטוריה אתנרך חשמונאים יוחנן הורקנוס הראשון יונתן החשמונאי יוסף בן מתתיהו כוהן , נהנה סלוקים סנהדרין ספרים חיצונים - ספרי המקבים תקופת בית שני שמעון הצדיק כוהן גדול בימי הבית השני . שמש בתפקידו ארבעים שנה , ונחשב לאחרון אנשי כנסת הגדולה . המסרת רואה בו מנהיג המצטין בחכמה ובמדות טובות . בימי שמעון הצדיק הכוהן הגדול היה גם ראש אזור ירושלים , שבו ישבו רב היהודים . ההיסטוריונים חלוקים בדעותיהם בשאלה אם התאר " צדיק " נתן לשמעון הראשון , שחי בסוף המאה ה - 4 וראשית המאה ה - 3 לפני הספירה או לשמעון השני , שחי בסוף המאה ה - 3 ותחלת המאה ה - 2 לפני הספירה . לפי המספר במסכת אבות , הוא שטבע את המימרה : " על שלושה דברים העולם עומד : על התורה , על העבודה ועל גמילות חסדים " . מסכת יומא מספרת , ששמעון יצא לקבל את פניו של אלכסנדר מוקדון בבואו לירושלים . כן מספר , כי שמעון הצדיק בנה מחדש את חומות ירושלים שנהרסו ( כפי הנראה במלחמה בין בית סלוקוס ובית תלמי ) . שמעון בן סירא מביא בספרו תאור מפרט של שמעון המשרת בקדש . תאורו , בשנויים קלים , מצוי גם בתפלת יום הכפורים . מספר על שמעון הצדיק ששמש בכהנה ארבעים שנה ונבא את מותו , לאחר שדמות , שהופיעה לפניו שנה - שנה בשעה שנכנס לקדש הקדשים ביום הכפורים , הופיעה לפניו לבושה שחרים ולא לבנים כמדי שנה . אלנסנדר מוקדון בן סירא , שמעון נוהן , נהנה כנסת הגדולה סלוקים תלמיים תקופת בית שני שמעוני , דוד משורר עברי . אחד הסופרים העברים הראשונים שהשתקעו בארץ . חי בשנים 1886 - 1956 . הנושא המרכזי ביצירתו הוא ארץ - ישראל החלוצית . שמעוני נולד ברוסיה הלבנה . בהיותו בן שלוש - עשרה הוא פרסם את שירו הראשון בשבועון עברי לילדים . ב - 1909 , בימים שהישוב בארץ - ישראל היה קטן ודל , הוא הגיע אליה . כאן הוא התידד עם הוגה הדעות של תנועת העבודה א " ד גורדון ועם הסופר יוסף חיים ברנר . תחלה עבד כפועל חקלאי ברחובות . כעבר כשנה הוא נסע לגרמניה ללמד פילוסופיה ובלשנות שמית . ב - 1921 שב שמעוני לארץ , י ושנים רבות היה מורה בבתי - ספר תיכוניים . שנים אחדות היה נשיא אגדת הסופרים בישראל . ב - 1954 הוא זכה בפרס ישראל לספרות . אידיליות מחיי הארץ דוד שמעוני כתב שירים ליריים , אידיליות , בלדות , סטירות , משלים וזכרונות . אולם מקום מיחד בספרות העברית קבעו לו האידיליות שכתב על מגשימי המפעל הציוני בארץ . דוד שמעוני ידוע בעיקר בזכות האידיליות שכתב על חיי החלוצים בארץ - ישראל , אולם יצירתו היתה מגוונת למדי וכללה בלדות , סטירות , משלים , שירים ועוד ,

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר