עמוד:40

קנצלר ( ראש ממשלת ) גרמניה המערבית , קונרד אדנאואר , שר החוץ של ישראל , משה שרת , ונחום גולדמן בשם ועידת הארגונים היהודיים שיצגה נצולי שואה שלא חיו בישראל . גרמניה המערבית הסכימה לשלם לישראל במשך 12 שנה שלושה מיליארדי מרק ( כ - 750,000 דולר ) וסכום נוסף כזה לועידת הארגונים היהודיים , באמצעות מדינת ישראל . השלומים תרמו תרומה חשובה להתפתחותה הכלכלית של מדינת ישראל הצעירה , אשר רבים מקרבנות הנאצים נקלטו בה , אולם חוללו סערת רוחות גדולה בישראל . בראש המתנגדים לקבלת השלומים עמדו חברי תנועת " חרות " בהנהגת מנחם בגין , ומקצת נצולי מחנות ההשמדה , שטענו כי אין למחק את פשעי הנאצים בכסף . מצדדי השלומים טענו כי אין השלומים מטהרים את הגרמנים מפשעיהם , אלא מפצים את היהודים על רכושם שנגזל מהם ומאפשרים להם לשקם את חיי הנצולים . בגין , מנחם נאציזם שואה שלומציון אלנסנדרה מלכת יהודה בשנים 76 - 67 לפני הספירה . היתה אשתו של יהודה אריסטובולוס ה - 1 ולאחר מותו נשאה לאחיו ויורשו אלכסנדר ינאי . לפני מותו מנה אותה ינאי ליורשתו . בימי שלטונה שררו בארץ שלום ורוחה . כדי להחזיר את השלום ליהודה , שהתערער מחמת סכסוכים בין מפלגות - הפרושים והצדוקים - שתפה בשלטון את הפרושים שבראשם עמד אחיה , שמעון בן שטח . כיון שלא יכלה לשאת במשרת הכוהן הגדול , מנתה לתפקיד זה את בנה הבכור יוחנן הורקנוס ה - 2 . שלומציון אלכסנדרה הגנה על גבולותיה של הממלכה היהודית , שהרחבו על ידי המלכים שקדמו לה , וקימה יחסי שלום עם הארצות השכנות . תקופת מלכותה היתה תקופת שיא בימי החשמונאים . אחרי מותה פרץ סכסוך בין שני בניה , יוחנן הורקנוס ה - 2 ויהודה אריסטובולוס ה - 2 . הורקנוס הבכור נועד לרשת את כסאה , בנוסף למשרתו ככוהן גדול . אולם לאחר מותה התמרד אריסטובולוס והדיח את אחיו מן המלוכה ומן הכהנה הגדולה . הסכסוך בין שני האחים הבנים קרב את קצה של יהודה העצמאית , כאשר בשנת 63 לפני הספירה עבר השלטון בה לידיו של המצביא הרומאי פומפיוס . אלכסנדר ינאי חשמונאים יהודה אריסטובולוס יוחנן הורקנוס השני כוהן , כהנה פומפיוס פרושים וצדוקים שמעון בן שטח שלונסקי , אברהם משורר , מתרגם ועורך עברי . מן החשובים , המחדשים ובעלי ההשפעה בשירה העברית בדורות האחרונים ורב - אמן בתרגום . שירתו ינקה את השראתה מן התרבות היהודית , אך גם מרוח המהפכה הרוסית ורעיונות הסוציאליזם , ומנוף ארץ - ישראל החלוצית . חי בשנים 1900 " 1973 . אברהם שלונסקי נולד באוקראינה במשפחה של חסידי חב"ד . הוא למד ב " חדר מתקן", ששפת הלמוד בו היתה עברית , ובישיבה מודרנית ששלבה בין דת לציונות . בהיותו בן שלוש - עשרה בלבד שלח אותו אביו , שהיה ציוני ומנאמני השפה העברית , לארץ - ישראל , ללמד בגימנסיה " הרצליה". בסוף שנת הלמודים , כשיצא לבלות את החפש הגדול בבית הוריו , פרצה מלחמת העולם הראשונה . שלונסקי נשאר ברוסיה ולמד בגימנסיה יהודית ביקטרינוסלב . אחרי המלחמה הוא חזר לארץי היה חבר ב " גדוד העבודה", ישב בעין חרוד ועבד בסלילת כביש עפולה - נצרת . שלונסקי כתב שירים כבר אז , אך הסתיר זאת מחבריו . לאחר מכן עבר שלונסקי לתל - אביב וזמן מה עבד כפועל בנין . באותה תקופה היה גם ספורטאי ושחקן כדורגל . מרדן השואף לחדושים בשנת 1924 נסע שלונסקי ללמד בפריס , ובשובו לארץ היה עורך המדור הספרותי ב " דבר " ואחרי כן ב " הארץ". הוא גם ערך את השבועון " כתובים", שנאבק על חדוש פניה של הספרות העברית . אחרי כן יסד וערך את כתב - העת הספרותי " טורים", שיצא נגד הקו השמרני של הספרות העברית , וטפח משמרת צעירה של סופרים ומשוררים . שלונסקי עמד בראש חבורת סופרים דמותו פרועת השיער ועבת הגבות של אברהם שלונסקי בקריקטורה , שבה הוא נראה לבוש בבגדי ליצן . רוח העליצות אכן שורה על חלק מיצירתו , ובעיקר בשירים ובמחזות עשירי ההברקות הלשוניות שכתב לילדים . השילומים מגרמניה עוררו מחלוקות עזות בארץ בין בעלי הגישה המעשית הקרה לבין אלה שראו בכך מעין כפרה על מעשי הנאצים בשואה . בתמונה - מנחם בגין , מנהיג " חירות : נואם בהפגנה נגד השילומים מגרמניה .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר