תרבות

עמוד:192

שליחות להנחיל את תרבותם לעמים אחרים . דבר שהיה כרוך תכופות בסבל רב שנגרם לעמים " הנחותים " כביכול . קימים הבדלים נכרים בין התרביות השונות , הנובעים מתנאי החיים ומתבטאים בדרכי החשיבה והתפיסה . לעתים דבר אחד הנחשב טוב ויפה בתרבות אחת עלול להיות מטרה לגנוי ולבקרת בתרבות אחרת . היפנים , למשל , עלולים להעלב קשות מחבר שסרב לקבל כסף על שרות כלשהו שבצע למענם , בעוד שבחברה המערבית מעשה זה יתקבל בהבנה ואפלו בהערכה . אחד ההבדלים המרתקים לשני הקים בין התרביות השונות בא לידי בטוי בשפה . ישנם מנחים ומשגים המצינים כביכול דבר זהה , אך למעשה היא ממחישה את ההבדלים בתפיסת המציאות הקימים בין בני התרביות השונות . הוכחה לכך משמשת גם העבדה שיש שפות החסרות מלים לתאור דבר מסים , כלומר משג זה אינו קים בתודעת דוברי השפה הזאת . גזע הרגל לאם , לאמיות למידה ראו ערכם נפרדים לכל תחומי הידע הנזכרים בערך זה . תרגום השבעים התרגום העתיק ביותר של התנ"ך ליונית . נקרא ביונית ספטואגינטה . בתחלת המאה ה - 3 לפני הספירה תרגמה ליונית התורה בלבד . שאר ספרי התנ"ך תרגמו ליונית במשך דורות רבים . ורק בראשית הספירה כלל התרגום ליונית את כל המקרא . את התרגום יזמו יהודי אלכסנדריה שבמצרים , שתרבותם היתה הלניסטית ולשונם יונית . לפי האגדה הכלולה ב " אגרת אריסטאס"( אחד הספרים החיצונים ) שלח הכוהן הגדול בירושלים , לפי בקשת תלמי ה - 2 מלך מצרים , שבעים ושנים זקנים למדנים למצרים , כדי שיתרגמו את התורה ליונית . אגדה זו , המצויה גם בתלמוד , היא מקור השם של תרגום זה . בתרגום השבעים נכללו גם הספרים החיצונים : יהודית , טוביה , חשמונאים , חכמת שלמה , בן סירא , ברוך א ועזרא החיצון . ממצרים נפוץ תרגום השבעים בקרב היהודים בתפוצה ההלניסטית ובארץ - ישראל . ואחר כך גם בקרב היונים הנכרים , עם התפשטות הנצרות התקבל תרגום השבעים כמקרא של הכנסיה הנוצרית , יחד עם הנסח היוני של הברית החדשה . המתרגמים השונים בכל התקופות השתדלו להיות נאמנים למקור המקראי על שום קדשתו . אך בגלל שגיאות מעתיקים או טעיות מתרגמים , שהבינו את המקור העברי שלא כהלכה , השתרבבו שבושים רבים לתרגום השבעים . חכמי התלמוד שתחלה ראו בתרגום אמצעי להפצת התורה , הסתיגו ממנו אחר כך בגלל הפרשנות ברוח הדת הנוצרית שנעשתה בו . הם אמרו , כי היום שבו תרגמה התורה ליונית , קשה לישראל כיום מעשה העגל . השני בין המקרא שבידינו לבין תרגום השבעים נבע לא רק משבושים שבשוגג ובמזיד , אלא גם מן העבדה שתרגום השבעים נזקק לנסח עברי , השונה מזה המצוי בידינו - כפי שהוכיח חקר המגלות הגנוזות . לדעת רב החוקרים , נסח זה קדום יותר מן המקרא שבידינו , ונתן לשחזרו לפי תרגום השבעים . ברית החדשה מגלות הגנוזות ספרים החיצונים תנ"ך תרדמת חרף בעלי - חיים רבים מבלים את החרף הקר והדל במזון בשנה ממשכת , הנקראת תרדמת חרף או חריפה . רב בעלי - החיים החורפים הם אוכלי צמחים . חיות אחרות המצויות בארצות הצפון הקרות שוקעות בתרדמת חרף כדי להנצל מן החרף הקשה . עם חיות אלו נמנים הדבים , הנמנמנים , הסנאים , כלבי הערבה והעטלפים אוכלי החרקים . גם לקרפדות , לצפרדעים ולזוחלים שונים תקופות ממשכות של חסר פעילות . גם פרפרים שונים וסוגים רבים אחרים של חרקים חורפים . יש בעלי - חיים , כגון מינים אחדים של חלזונות ושל חסרי - חליות , המפסיקים את פעילותם דוקא בחדשי הקיץ ושוקעים בתרדמת קיץ כדי לא לסבל מן החם . שקט ... ישנים ! לפני שמתחילה עונת הקר החיה אוגרת לה מזון ומסתתרת במחלה או במערה . לאט - לאט היא נעשית כבדת תנועה יותר , ולבסוף היא שוקעת במין קפאון . יש מיני חיות , כגון הדב החום , הישנות ממש כל עונת החרף . הן מתעוררות רק כשהאויר מתחיל להתחמם או כאשר המזון כבר מצוי בשפע . חיות אחרות חוזרות לפעילותן בימים חמים שבתוך עונת החריפה . בימים אלה הן אוכלות חלק מן המזון שאגרו בימי הקיץ במערה ושוב שוכבות לישן . בעלי - החיים נושמים בקצב אטי בעונת החריפה , ולבם כמעט מפסיק לפעם . לכן , אם יעירו לפתע חיה השקועה בתרדמה , היא עלולה למות . בדרך כלל חם הגוף של החיה החורפת נמוך מחם גופה הרגיל . יש בעלי - חיים שחם גופם נמוך כמעט כמו הטמפרטורה של הסביבה שבה הם נמצאים . שנויים אלה מסיעים לחיות החורפות להשאר בחיים בתקופה הממשכת שבה שורר מזג אויר קשה והמזון נדיר או מועט . עליה קלה בטמפרטורה עשויה בדרך כלל להעיר אותן . אולם נראה , כי הרעב הוא הגורם המחזיר את בזמן החריפה יורדת טמפרטורת הגוף של בעלי - החיים . אבל הדוב ( בתמונה ) כמעט שאינו מאבד מחום גופו כי חימומו מחדש של גוף כה גדול דרש כמות אדירה של אנרגייה . הוא צריך להשקיע יותר מ - 5,000 קלוריות כדי להעלות את טמפרטורת גופו מ - 10 מעלות צלסיוס ל - 38 מעלות , מאמץ שהיה מתיש אותו לחלוטין .

קודם  |  הבא