תפלין

עמוד:180

מסכת " מגלה " מצינת קבוצה גדולה של מעשים ותפלות , שאין לקימם בפחות מעשרה . בלי מנין אין חזן עובר לפני התבה , אין קוראים בתורה , אין מברכים ברכת כוהנים ואין אומרים " קדיש". חז"ל אמרו , כי עשרה יהודים המתאספים לתפלה או ללמוד תורה , השכינה שורה עליהם . תפלה בצבור נאמרת לרב בבית - הכנסת , כשקטעים ממנה נאמרים על ידי " שליח צבור"( ש"ץ או חזן ) בנעימה ובקול . התפלה בנצרות ובאסלאם התפלה בדת הנוצרית מתבססת על ה " פטר נוסטר " ( שפרושה בלטינית " אבינו") , שהיא התפלה שמסר ישו הנוצרי לשליחיו . בזרמים השונים בדת הנוצרית קימים הבדלים בדרכי התפלה בצבור , אולם התפלה הנוצרית בכללותה מרכבת מקריאה ופניה לאל , משבח והודיה , מתחנה , ודוי ובקשת סליחה . התפלה בצבור נערכת בימי ראשון , שהוא יום המנוחה הקדוש לנוצרים , ובחגים . הכנסיה הקתולית מקימת טקסי תפלה מרשימים , שבהם שרה מקהלה מלוה בעוגב את התפלות . לרבות מתפלות אלו , הנקראות " מיסות", חברו במרוצת הדורות לחנים על ידי גדולי המלחינים . אחד הידועים והיפים שבהם הוא ה " מתאוס פסיו " מאת יוהן סבסטין בך . באסלאם , כמו ביהדות , מצוה המאמין להתפלל מספר תפלות קבוע בכל יום . המסלמי מתפלל חמש פעמים ביום , כשהוא כורע על שטיח תפלה ופניו מפנות לכוון העיר הקדושה מכה . המאזן קורא למתפללים מפסגת מגדל המסגד בשעות התפלה , ופותח בלשון התפלה " אללה הו אכבר ..."( " אללה הוא גדול") , שהיא הצהרת האמונה וההכרה במחמד , מיסד האסלאם , כנביאו של האל . בימי ששי , שהוא היום הקדוש למסלמים , ובחגים , נערכות תפלות המוניות במסגדכם המנחות על ידי האמאמים ( כוהני הדת המסלמית ) , המנהלים את התפלה בצבור . אסלאם בודהא , בודהיזם בית - כנסת חזן , חזנות כנסת הגדולה מחזור מנחה ומעריב נצרות סדור שחרית ומוסף שמונה - עשרה תפלין שני " בתים", המכנים גם טוטפות , שהם תבות עשויות עור שחר . ה " בתים " מכילים מגלות קלף קטנות עשויות מעור בהמה טהורה , ובהן כתובות ארבע פרשיות מן התורה , שבהן נזכרת מצות הנחת התפלין . במצוה זו מחיבים יהודים שומרי מצוות מגיל בר מצוה ואילך . מניחים תפלין מדי בקר בתפלת שחרית על המצח ועל יד שמאל , ונשארים עמם במשך כל התפלה . בשבתות ובימי חג ומועד אין מניחים תפלין . האבל על המת פטור מהנחת תפלין . בתשעה באב , שבו מתאבלים על חרבן בית - המקדש , מניחים תפלין בתפלת מנחה , ולא כרגיל בתפלת הבקר . הפרשיות וסדר כתיבתן הפרשיות הכתובות בתפלין הן : " קדש"( שמות יג א - י ) . שבה נאמר : " והיה לף לאות על ידף ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה'בפיף , כי ביד חזקה הוציאך ה'ממצרים", " והיה כי יבאך"( שמות יג יג - כא ) ; " שמע"( דברים ו ד - ט ) ; " והיה אם שמוע"( דברים יא יג - כא ) . המשמעות הסמלית של הנחת התפלין היא חקיקת תכנן של הפרשיות - אהבת ה'וגאלת העם משעבוד מצרים - בלב כל יהודי מדי בקר , בעת תפלת שחרית . הפרשיות כתובות בדיו על קלף בידי סופר סת"ם . המהדרים במצוות בודקים אותן מפעם לפעם כדי לודא שהאותיות לא נמחקו עם הזמן . קימות שתי מסורות ביחס לסדר פרשיות התורה הכתובות על גבי קלף התפלין . לפי האחת , הסדר הוא כנזכר למעלה ; לפי השניה " והיה אם שמוע " קודם ל " שמע". בין המצדדים במסרת הראשונה היה רש"י , ולכן מכנות תפלין כאלה " תפלין של רש"י". בין הנוטים למסרת השניה היה רבנו הנחת תפילין היא אחת המצוות החשובות , שהנער היהודי מתחיל לקיים כשהוא בר מצווה . בתמונה - נער יהודי לומד להניח תפילין לקראת טקס הבר מצווה שלו . מתפללים מוסלמים כורעים על ברכיהם , ופניהם לעבר מכה , במסגד באדריאנופול שבטורקיה .

קודם  |  הבא