תנועות נער

עמוד:166

תפקידים במאבק לעצמאות ישראל ובקליטת העליה הגדולה מיד לאחר הקמת המדינה . תנועת " הצופים " לא היתה קשורה במפלגה פוליטית , אך גם היא הציבה לחניכיה מטרות לאמיות ובוגריה הקימו קבוצים . המשימות הפוליטיות והחברתיות , שתנועות הנער פעלו להגשמתן לפני קום המדינה ובשנותיה הראשונות , מלאו בחלקן . המדינה הקימה מוסדות ומסגרות אחרים , כמו מתנ " סים , חנוך קדם - צבאי , ארגונים התנדבותיים כמו " נער לנער " ועוד , שדאגו לרוחת בני הנער והעניקו להם בדור וחויות . לכן חלה ירידה במספרם של החניכים בתנועות הנער . עם זאת חשיבותן הן בחנוך לערכים חברתיים והן ככח פוליטי קימת גם היום . בני נער רבים משתתפים , למשל , בהפגנות ובפעלות חברתיות אחרות . בשנת 1964 אשרה הממשלה את פתיחת בתי - הספר בפני תנועות הנער הציוניות ( עד אז נאסר על המדריכים לפעל בקרב בני נער בין כתלי בית - הספר ) . כמו כן מענקים להן סיוע ארגוני וכספי וחסות . הוקמה מועצה ארצית לעניני תנועות הנער ובה מיצגות כל התנועות והיא פועלת בנושאים המשתפים לכלן . במחצית שנות ה - 90 פועלים בתנועות הנער רבבות חניכים יהודים , ערבים ודרוזים . רבם נערים ונערות הלומדים ומתמסרים לפעילות בתנועה ורואים בה מסגרת לבלוי חברתי ולקדום אישי , בצד הגשמת מטרות חברתיות ולאמיות . הפעילות בתנועת נער חברי תנועות הנער נפגשים פעמים אחדות בשבוע בימים קבועים , בעקר בסופו . הם באים למרכזי הפעילות המכנים " קנים", " צריפים", " סניפים " או " שבטים " בתלבשת האחידה של תנועתם . חברי התנועות מחלקים לקבוצות על פי גילם , ובדרך כלל קבוצה כוללת את הלומדים בכתה אחת . הקבוצות השונות , בנות אותו הגיל , נקראות " שכבה". מדריכי הקבוצות מבגרים מחניכיהם בשנים אחדות בלבד , והם חברי תנועה ותיקים ומימנים . בפגישות המכנות בארץ " פעלות " מתקימות פעיליות בדוריות וחברתיות , כמו משחקים , שיחות ושאר מעשים כיד הדמיון הטובה על המדריך . חפשות הלמודים מנצלות לרב לעריכת טיולים להכרת הארץ , הכוללים לינה תחת כפת השמים , ובשול ורחצה בתנאי מחנה . בחגים ובמועדים נעשית פעילות מיחדת שמטרתה להקנות ערכים לאמיים או דתיים . בית"ר בני עקיבא דמוקרטיה המחנות העולים הנער העובד והלומד השומר הצעיר מתנ"ס סוציאליזם צופים קומוניזם תנין הגדול והעתיק בזוחלים החיים כיום על פני כדור הארץ . ארכו של הקטן בתנינים מגיע עד 1.5 מטר , ואלו הגדולים שבהם מגיעים עד שבעה מטרים . התנין נמנה עם סדרת התנינאים ( או קרוקודילים , בשמה המדעי ) שבמחלקת הזוחלים . בסדרה זו יש משפחה אחת - משפחת התניניים ובה 22 מינים , השיכים לשלוש תת - משפחות : תנינים , אליגטורים וגבילים . התנינים קימים בעולמנו זה יותר מ - 180 מיליון שנה . הם קרובים לדינוזאורים הענקיים , שנכחדו מעל פני כדור הארץ . במהלך השנים הרבות האלה הם לא השתנו כמעט , בכל זאת הם המפתחים שבזוחלים . אחד הסימנים המצביעים על התפתחותם הוא לבם , שלו ארבעה מדורים , כמו הלבבות של העופות והיונקים . לב כזה מבטיח הזרמת דם מחמצן ( ספוג בחמצן ) למח ולאיברי הגוף החיוניים . לשאר הזוחלים יש בחדר הלב מחצה לא משלמת , וכך מתערבב הדם הורידי בדם העורקי , והדם המזרם למח אינו מחמצן כלו . סימן אחר להתפתחותם הרבה הוא דרך הטפול שלהם בצאצאיהם . מינים שונים של תנינים תת - המשפחה הגדולה היא זו של התנינים , הכוללת 13 מינים . השניה בגדלה היא תת - משפחת האליגטורים , שעמה נמנים שמונה מינים . ששה מהם שיכים לסוג קימן הנפוץ באמריקה , ושני מיני אליגטור - האליגטור האמריקני , שהוא הגדול במשפחת התניניים וארכו עד ששה מטרים , והאליגטור הסיני , החי בסין ונמצא על סף הכחדה . תנין היאור , המשתיך לסוג קרוקודיל , הוא הנפוץ והמפרסם בין התנינים . ארכו לרב שלושה עד ארבעה מטרים , אך הוא יכול להגיע גם לארך חמשה מטרים . הוא נזון מן החי ומזונו משתנה עם הגיל : תנינים צעירים אוכלים בעקר סרטנים וחסרי - חליות קטנים ; תנינים גדולים יותר אוכלים בעקר דגים ; והתנינים הגדולים אוכלים דגים גדולים ואף חיות שונות הנכנסות למים , ובכללן בני אדם . התנין מטביע את טרפו במים ורק אחר כך קורע איברים מגופו ואוכל אותם . באפריקה התנין הוא אחת מחיות הטרף המפילות חללים רבים בקרב בני האדם והפחד מפניו רב . מסכן יותר לאדם הוא תנין הים החי באסיה ומגיע גם לאוסטרליה . תנין זה הטורף גם ביבשה , טורף כל שנה אלפי בני אדם . דמעות תנין הבטוי " דמעות תנין " משמעו בכי מעשה , שנועד לעשות רשם על רואיו . התנינים בוקעים מביצים , גדלים במהירות ומשנים את תפריטם לפי גילם . בצעירותם הם ניזונים מסרטנים ודגים קטנים וככל שהם גדלים כך גם גדל טרפם . תנינים גדולים טורפים גם בעלי - חיים גדולים הבאים לשתות או להתקרר במים . בתמונה - אליגטורים צעירים .

קודם  |  הבא