תחית המתים

עמוד:141

השונה מרעיון תחית המתים בכך שהמת אינו חוזר לתחיה בדמותו הקודמת , והתחיה אינה קשורה בגאלה ובאחרית הימים . אחרית הימים איסיים גאלה גיהנום גלגול נשמות בן עדן משיח , משיחיות פרושים וצדוקים רמב"ם תקופת בית שני תחמס במשפחת התחמסיים מצויים עופות מיחדים במינם . אלה הם צידי חרקים ליליים , שצבעיהם מנמרים . בשעות היום הם נחים על ענפי עצים או על הקרקע . בשעת מנוחה הם מסוים להפליא וקשה להבחין בהם . כאשר מתקרבים אליהם מאוד הם נמלטים , ואז אפשר לראותם . בישראל שלושה מיני תחמסים : התחמס האירופי . התחמס המצרי והתחמם הנובי . התחמס האירופי הוא המצוי והמכר מבין השלושה . זהו עוף שגדלו כגדל הזרזיר . ארכו 27 סנטימטר ומשקלו כ - 55 גרם . צבעו חום - אפר מנמר ועל גרונו פס לבן . מקורו קצר ביותר ועטור זיפים רבים , המגדילים את מפתח הפה הרחב . התחמס עף במעוף חרישי ומהיר , כשפיו פתוח . בדרך זו הוא צד חרקים מעופפים או חרקים גדולים שהוא עט עליהם . בשל מפתח פיו הרחב ושיטות הציד שלו , המזכירות את אלה של הסיס , נקרא פעם התחמס " סיס הלילה". התחמס האירופי מקנן ברב ארצות אירופה , ובארצנו הוא עובר ארח מצוי . הוא עובר בישראל פעמים בשנה : בסתו - בדרכו מאירופה לאפריקה , ובאביב - בדרכו חזרה לקנן בארצות אירופה . בעונות אלה אפשר לראות את התחמסים ברב אזורי הארץ . בבקעת הירדן , בנגב , בערבה ובבקעת ים המלח , מצוי התחמס הנובי , שמוצאו טרופי . הוא קטן במקצת מן התחמס האירופי וצבעו בהיר יותר . זהו עוף יציב המקנן " חולב העזים " לא פעם מחפשים התחמסים את מזונם בקרבת עדרי הצאן . תופעה זו נצפתה באירופה עוד בימי קדם והולידה אמונה מוזרה , שהתחמסים חולבים את הצאן ושותים את החלב . ואכן , בשפות רבות , וגם בשפת המדע , פרוש שמו של התחמס הוא " חולב העזים". בארץ . התחמס הנובי אינו בונה קן , והנקבה מטילה שתי ביצים על הקרקע . שני בני הזוג דוגרים , ומן הביצים בוקעים גוזלים המכסים פלומה . שני ההורים מטפלים בגוזלים עד שהם לומדים לעוף . גם הגוזלים מצטינים בצבעי הסואה מצלחים ביותר ואינם נוטים לברח אלא להצמד לקרקע בזמן סכנה . גם התחמס המצרי מוצאו באפריקה . צבעו בהיר מאוד והוא מסוה היטב על רקע המדבר . בעבר קנן התחמס המצרי במישור החוף . בשנות ה - 90 הוא עובר ארח מצוי בעמק הערבה , וכנראה גם מקנן סמוך לשדות החקלאיים בערבה . הסואה עופות " תחנות " התחנה היא תפלת בקשה פרטית , בעלת אפי אישי , שהיהודים אומרים בנוסף לתפלות החובה . התחנה מאפשרת למתפלל לבטא את רחשי לבו ובקשותיו בלשונו הוא . במשנה נאמר : " וכשאתה מתפלל , אל תעשה תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא"( אבות ב י"ג ) . יחידן של התחנות הוא בכך שאינן קבועות מראש , וכל אדם יכול לשפך את לבו בשעת התפלה בדרכו , במלים ובסגנון שלו , ולבקש תחנונים על עצמו . במשך הזמן השתלבו תחנות אישיות של חכמים ופשוטי עם בסדור התפלה . דגמה לכך היא תפלת " יהי רצון " של רב , המשמשת בעדות אשכנז פתיחה לתפלת ראש חדש . בתקופת התלמוד היו אומרים את התחנות הפרטיות אחרי תפלת ה " אמידה". אולם כאשר נקבע ה " תחנון"( הכילל תחנות קבועות ) במקומן , נותרה האפשרות לומר את התחנות האישיות המאלתרות בתפלת ה " עמידה". במהלך הדורות חברו תחנות רבות שחלקן נקבעו בסדורים , ורבות מהן קבצו בספרים מיחדים . בגלל אפין האישי והלא רשמי , נכתבו התחנות בלשונות רבות . אחד מספרי התחנות הידועים הוא ספרו של רבי נתן נטע הנובר , " שערי ציון", המבסס על קבלת האר"י . את התחנות הקבליות אפשר לזהות על פי משפטי הפתיחה הקבועים שלהן : " יהי רצון מלפניך " או " רבונו של עולם". אחת התחנות מספר " שערי ציון " שנקבעה בסדיר , הפותחת במלים " רבונו של עולם", נאמרת בשעת הוצאת ספר התורה מארון הקדש בימים הנוראים ובשלוש הרגלים . תחנות רבות נכתבו ביידיש , ואמצו על ידי הנשים בעדות אשכנז כסוג תפלה מיחד להן . כך חברו תחנות הקשורות למצוות המוטלות על נשים , כגון תחנה הנאמרת לפני הדלקת הנרות בערב שבת , לפני הפרשת חלה ועוד . תחנות רבות חברו על ידי נשים . אחת המפרסמות שבהן היא הפיטנית " שרה בת טובים", שנודעה גם במעשי הצדקה שלה . ספר התחנות"ש"ס תחנה", כולל שלוש מאות וששים תחנות הנוגעות בחיי האשה . זוהי כביכול המקבילה של למוד התלמוד , המכנה ש"ס ( ראשי תבות של " ששה סדרי משנה") אצל הגברים . ארון הברית האר"י , רבי יצחק אשכנזי לוריא יידיש ימים נוראים סדור קבלה תפלה בשעת מנוחה התחמסים מוסווים להפליא וקשה מאוד לזהותם .

קודם  |  הבא