|
עמוד:124
היו כל המושבים של המפלגה השלטת . שלוש פעמים נבחר לנשיאות כמעמד יחיד , וב - 975 1 נבחר לנשיא לכל ימי חייו . בורגיבה השתדל להנהיג את המדינה בשלוב של יסודות מערביים ומסלמיים ולהצעיד את ארצו לעדן המודרני . בין השאר הנהיג זכות בחירה לנשים . בשנית ה - 80 הלכה וגברה ההתנגדות לשלטונו בקרב מסלמים קיצונים מכאן ואגודים מקצועיים מכאן , וב - 987 ר הדח בידי ראש הממשלה , זין אבן עלי . אבן עלי מנה את עצמו לנשיא במקומו . ב - 1994 נבחר לכהנה נוספת , כמעמד יחיד . לעמת בורגיבה החלוני , אבן עלי הוא מסלמי אדוק , אבל גם הוא נאבק בכל כחו בקיצונים המסלמים , המבקשים להפך את תוניסיה למדינה דתית נסח איראן . בבחירות שנערכו ב - 1994 זכו לראשונה מפלגות האופוזיציה ליצוג כלשהו . היהודים על פי האגדה הגיעו יהודים לאי ג'רבה , מול דרום החוף המזרחי , עוד בימי שלמה . אין לכך הוכחות , אך ברור שבימי רומי היה ישוב יהודי בתוניסיה . בימי השלטון הביזנטי סבלו היהודים מרדיפות ורבים התפזרו בין שבטי הברברים בפנים הארץ . הכבוש המסלמי הקל עליהם ; אמנם הם חיבו במס - גלגלת , אבל יכלו לעסק במסחר ובשאר מלאכות . כן שרתו בחצר השלטון והיו שליחיו לארצות חוץ . אף מבחינה תרבותית היתה זו תקופת פריחה . במאות ה - 9 - ר 0 היו בקירואן ישיבות מפרסמות ורבנים ידועים , גדולים בתורה . במאה ה - ו ו החמיר מצב היהודים . הם נתבעו להתאסלם ורבים ברחו מהארץ . אך במאות ה - 3 ר - 16 התר ליהודים לשוב ולקים את דתם . בתקופה זו עבר מרכזם לעיר תוניס . גם בימי השלטון הטורקי רוח ליהודים . רבים מיהודי תוניס חזרו מליוורנו שבאיטליה , שבמאות קודמות הגרו אליה מתוניס , וכן נקלטו פליטים יהודים מארצות אחרות . הם עסקו במלאכות , וביחוד באריגת טליתות צמר , ששוקו לאיטליה ומשם לפולין , בצורפות ( היחידים שעסקו במלאכה זו ) וביצור כלי נגינה . רבים היו סוחרים ובנקאים . בלחץ צרפת הכרז ב - 1857 על שויון זכיות לבני כל הדתות , ובכללם היהודים , חרף ההתנגדות בקרב חוגים רחבים באכלוסיה . למרות התפרציות ומהומות הצליחו יהודי תוניסיה בדרך כלל לחיות בשלום עם שכניהם . בימי הכבוש הנאצי , מסוף 1942 עד קיץ 1943 , נלקחו רבים מהם למחנות עבודה ורכושם החרם . אחדים הוצאו להורג והיו אף שגרשו למחנות ההשמדה באירופה . בשנים 1948 - 1970 הגרו כ - 80,000 מיהודי תוניסיה , מחציתם לישראל ומחציתם לצרפת . כיום נותרו בתוניסיה 2,500 יהודים בלבד , רבם בעיר הבירה . בורגיבה , חביב ים התיכון מלחנות העולם השניה לצהרה ס'צ'ל'ה עות'מאנים קרתגו רומא העתיקה תוספות תוספות לפרושו של רש"י לתלמוד , שכתבו חכמים מבית - מדרשו של רש"י בצרפת , בגרמניה ( אשכנז ) ובאנגליה במאות ה " 12 וה " 13 . התוספות הן הערות , ברורים ופרושים על פרושו של רש"י לתלמוד . הן אינן באור של כל התלמוד אלא עוסקות - באריכות - מה - בסגיות מסימות בו . בדומה לחכמי התלמוד דנו בעלי התוספות בשיטות הלמוד שבתלמוד . הם נסו למצא בהן עקרונות ולהסבירם . התוספות הן יצירה משתפת של חכמים רבים . החשובים שבהם היו רבי מאיר מימין : קטע מרצפת פסיפס רומאית - שריד מתקופת השלטון הממושכת של האימפריה הרומית בתוניסיה , הרומאים החשיבו מאוד את האיזור ואף כינו את תוניסיה בשם " אסם התבואה " משמאל : דקלים , מים ונשים כובסות בנאת מדבר בתוניסיה , המדינה התברכה במישורים פוריים ובנהרות עשירים במים , אך גם באיזור צחיח שהוא חלק ממדבר סהרה .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|