תגלת פלאסר השלישי

עמוד:116

מצרים . כעבר שנה כבש את צפון הארץ : את הגליל , יזרעאל , הגלעד והשרון . רק הר אפרים נצל . רבים מתושבי הערים הישראליות הכבושות הגלו לאשור , פקח בן רמליהו נרצח , והושע בן אלה , המלך האחרון של ישראל , נאלץ להעלות מס כבד לאשור . ממלכת ישראל הכבושה חלקה לשלוש פחוות , שנקראו בפי האשורים : דור , מגדו וגלעד . ובפי ישעיהו כנו : " דרך הים", " גליל הגויים " ו " עבר הירדן " ( ישעיהו ח כג ) . אשור הושע בן אלה עזיהו בן אמציה תדמר עיר קדומה ונאת מדבר במדבר הסורי , על הדרך המוליכה מדמשק אל ארצות הפרת והחדקל . בתקופה הרומית נקראה בשם פלמירה , על - שם הדקלים ( פלם פרושו תמר ביונית ) שגדלו בנאת המדבר . תדמר נזכרת כבר בתעודות אשוריות מהמאה ה - ר 9 לפני הספירה כתחנה למסחר ולשירות . תגלת פלאסר ה - ו , מלך אשור , כבש אותה במאה ה - ו ו לפני הספירה . לפי המספר בספר דברי הימים ב ( ח ג - ד ) כבש שלמה המלך את תדמר ובנה אותה מחדש . בתקופה הרומית התקימו מלחמות ממשכות בין הפרתים ויורשיהם הפרסים ממזרח , לבין הרומאים ממערב . מלחמה זו בין המעצמות שבשה את נתיבי המסחר ועקב כך היתה תדמר , בזכות מקומה ועמדתה הניטרלית בין המזרח והמערב , למרכז מסחרי בין - לאמי ראשון במעלה . פריחה כלכלית , התפשטות וחרבן תושבי תדמר גבו מכס ומסים כבדים על הסחורות שעברו דרכה , ומושליה נטו פעם לצד הרומאים ופעם לצד הפרסים . בשנים 261 - 273 לספירה הגיעה תדמר לשיא פריחתה הכלכלית והמדינית והיתה לגורם החשוב ביותר במזרח . בשנים 260 - 267 לספירה סיע אודנת , נסיך תדמר , לרומאים במלחמתם בפרסים , והם גמלו לו במנויו לנציב ארץ קדם . לאחר שנטל לעצמו תאר מלך , נרצח , ואשתו זנוביה מלכה במקומו . שאיפות הגדלות שלה הביאו אותה לקרא תגר על רומי . בהנהגתה הביס צבא תדמר את הצבא הרומאי והשתלט על סוריה , ארץ - ישראל , מצרים ואסיה הקטנה . זה היה שיא התפשטותה של ממלכת תדמר . בשנת 271 יצא נגדה אורלינוס , קיסר רומי , ובשנת 273 כבש את תדמר . העיר נחרבה כליל , תושביה נמכרו לעבדים והמלכה זנוביה נפלה בשבי רומי . בכך בא הקץ על ממלכת תדמר . הישוב במקום נמשך גם בתקופה הביזנטית , ונכבש על ידי הערבים בשנת 634 לספירה . אך שוב לא חזר לגדלתו . בחפירות ארכאולוגיות נחשפו בנינים מפארים של העיר מימי גדלתה וקברים חצובים בסלע וכן כתובות רבות , שתי כנסיות ובית - כנסת יהודי מהתקופה הביזנטית . בית - הכנסת מעיד על קיומה של קהלה יהודית בתדמר , שעליה ידוע גם מדברי חז"ל וכן ממקורות היסטוריים וארכאולוגיים נוספים . ביזנטיון ערבים פרס פרתים רומא העתיקה - תקופת הקיסרים תה משקה נפוץ , שמכינים אותו מעלים מיבשים וחתוכים של שיח התה הסיני , הידוע גם בשם קמליה . צמח זה נמנה עם משפחת התה , שבה כלולים כ - 500 מינים , הגדלים באזורים החמים של כדור הארץ . התה הסיני הוא שיח או עץ ירק - עד , הצומח בר בסין ובסביבותיה . כיום מגדלים אותו במטעים מיחדים כשיח שגבהו כמטר אחד . עלי השיח גלדניים ושוליהם משננים . בחיקי העלים מופיעים הפרחים הלבנים והגדולים , הסדורים בקבוצות קטנות . לפרח חמשה עד שבעה עלי גביע ירקים , ארבעה עד תשעה עלי כותרת לבנים , שלושה עד חמשה עליים ושפע רב של אבקנים . לאחר ההאבקה , המבצעת על ידי חרקים , פירות שיח התה הם הלקטים חומים וקשים , ובהם זרעים גדולים . התה מופק מן העלים , לאחר שיובשו וקוצצו , למעלה : שדרת עמודים בפלמירה , היא תדמור , מתקופת שלטונה של האימפריה הרומית בסוריה . למטה : אחד משערי העיר העתיקה תדמור .

קודם  |  הבא