שרל

עמוד:92

בעמוד ממול : זוג שרקרקים , האחד סועד את ליבו בחרק מעופף שהזדמן לידו , בעוד האחר ממתין לציד , שרקרק עוף ממשפחת השרקרקיים שבסדרת הכחלאים . במשפחה צפורים צבעוניות והדורות , המצטינות במקור ארך וחד הכפוף קצת בקצהו , בזנב ארך , שאברותיו המרכזיות ארכות ויוצרות מעין מזלג חד , ובאצבעות קדמיות המחברות זו לזו בחלקן . השרקרק המצוי שוכן בדרום אירופה ובארצות הים התיכון . בישראל הוא מין מקיץ . בחרף הוא מבלה באפריקה ובאביב הוא חוזר אלינו כדי לקנן בארץ . השרקרקים מקננים בחדשים אפריל - מאי במושבות דגירה . הקנים נמצאים במחלות עמקות , שהם חופרים בקירות עפר וכרכר . ארך המחלה עד מטר אחד ויותר , ובקצה היא מתרחבת לחדר דגירה . כאן מטילה הנקבה ארבע עד שבע ביצים לבנות , ושני בני הזוג דוגרים עליהן 19 - 20 יום . לאחר מכן הם מטפלים בגוזלים כחמשה שבועות , עד שהם מסגלים לפרח ולעזב את הקן , ושלושה שבועות נוספים מחוץ לקן . שרקרקים בישראל בישראל מיצגת המשפחה על ידי שלושה מינים : השרקרק המצוי , השרקרק הירק והשרקרק הגמדי . השרקרק המצוי , כשמו כן הוא , הנפוץ והמכר בשרקרקי ארצנו . ארכו 28 סנטימטר ומשקלו כ - 60 גרם . צבעיו הדורים ומגונים : גבו חום עם שולים צהבים , כנפיו , זנבו , חזהו ובטנו כחלים - ירקים , גרונו צהב עז , לראשו כפה חומה ועל עיניו עובר פס שחר . רגליו חלשות ולעולם אינו נראה על הקרקע אלא על שיחים ועל חוטי חשמל וטלפון . במקומות אלה יושבים השרקרקים לעתים קריבות בלהקות בנות עשרות פרטים ואורבים לטרף . כשהם מבחינים בחרקים מעופפים , ובעקר דבורים וצרעים , הם צוללים במעוף מהיר לעברם . לא פעם יושבים השרקרקים ליד כורות ואורבים לכל דבורה היוצאת מן הכורת או חוזרת אליה . הם עטים ץליה וצדים אותה במקורם הארך והקשה . לשונם קצרה והדבורה אינה יכולה לעקצה . הכורנים , כמובן , רואים בשרקרקים אויבים ואינם מחבבים אותם . השרקרק הירק גדול במקצת מן השרקרק המצוי . צבעו ירק פרט לגרינו החלוד ולפס השחר העובר על עינו . עד סוף שנות ה - 50 הוא קנן בעמק הירדן , אך כיום הוא נחשב לחולף נדיר . השרקרק הגמדי נפוץ בארצנו באזורים מדבריים ובשטחים חקלאיים . הוא קטן יותר משני המינים האחרים וצבעו ירק , פרט לפס שחר על העין ולחיים וגבות בצבע טורקיז . הוא יציב לארך הערבה , בקעת ים המלח ודרום בקעת הירדן , מאילת בדרום ועד אזור יריחו בצפון . נחל עופות שרשור מחלקת השרשורים , או תולעי השרשרת , כוללת כ - 000 , ו מינים של תולעים טפיליות הנמנות עם העלקות ועם תולעי הריסים במערכת התולעים השטוחות . השרשורים הם תולעים ארכות , שפרקיהן מסדרים כמו שרשרת , ומכאן שמם . שרשור האדם אחד המינים הנפוצים והמזיקים ביותר הוא שרשור האדם . זוהי תולעת ארכה ושטוחה שגופה בנוי פרקים - פרקים . צבעה לבן והיא חיה במעי האדם . ארך השרשור הבוגר מגיע לעתים עד מטר אחד ואף יותר . בחלקו הקדמי מצוי ראש , שגדלו כגדל ראש סכה , ובו ארבעה כפתורי הצמדה וזר של קרסים , שבעזרתם נצמד השרשור לדפן המעי של האדם . פרקי גופו של השרשור , שמספרם יותר מאלף , אינם מכילים מעים או איברי עכול , שכן השרשור הטפיל סופג מן המעים של האדם את המזון המעכל בכל שטח גופו . גם איברי נשימה ומערכת דם אין לו , שכן בתוך מעי האדם אין אויר , והשרשור אינו נושם אלא מפיק את האנרגיה שהוא זקוק לה באמצעות תהליכים ביוכימיים מסבכים . הפרקים מכילים בעקר את איברי המין . בפרקי הגוף הראשונים מצויים האשכים והשחלות המיצרים את תאי המין . לאחר ההפריה , המתבצעת לרב בין שני פרקים סמוכים , הופך הפרק לרחם המכיל בתוכו אלפי ביצים . בפרק של הבוגר מצויות כ - 8,000 ביצים בשלות ועטופות בנרתיק קשה . בשלב זה נתק הפרק הבשל ויוצא מגוף האדם עם הצואה . בהמשך הגלגול מגיעות הביצים - אם על ידי מרעה ואם בדרך אחרת - אל מעי הבקר ומתפתח מהן זחל קטן שגדלו כזרע האפונה . זחל זה מציד בקרסים ונודד בגוף הבקר ומתישב בין השרירים או בכבד . בני אדם האוכלים בשר בקר הנגוע בזחלי השרשור ולא בשל היטב , ינגעו גם הם . הזחל ינוע בגוף האדם , יחדר למעי ויצמד אליו , ותתפתח ממנו תולעת בוגרת ארכה מאוד . השרשור המצוי במעי האדם גורם לו נזק חמור . הוא צורך חלק ממזונו , והפרשותיו המזיקות פוגעות באדם וגורמות לו הפרעות ורזון . רק בעזרת טפולים רפואיים יכול האדם להשתחרר מהתולעת הטפילה . שרשור החזיר ושרשור הכלב מלבד שרשור האדם מצויים עוד מינים רבים של שרשורים . הנפוץ ביותר מבין אלה הפוגעים באדם הוא שרשור החזיר . צורתו וארח חייו של שרשור החזיר דומים לאלה של שרשור האדם , אולם החזיר משמש לו כפנדקאי בינים עקרי . אדם האוכל בשר חזיר לא מבשל היטב , עלול להיות נגוע בו . טיפוס אחר הוא שרשור הכלב . בגופו ראש ושלושה פרקים וארכו מילימטרים אחדים בלבד . השרשור הבוגר חי במעי הכלב , אך האדם יכול לשמש לו כפנדקאי שני . מביצת שרשור הכלב מתפתח זחל , המתרבה ויוצר שלפוחיות גדולות כראש תינוק המכילות זחלים רבים . התפתחות שלפוחית כזו בראתו או במחו של אדם עלולה לסכן את חייו . ביוכימיה טפיל עלקות תולעים שרת , משה מדינאי ישראלי . מראשי תנועת העבודה בישראל , ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית ושר החוץ של ישראל . חי בשנים 1894 - 1965 . משה שרת ( קדם שרתוק ) נולד בחרסון שבאוקראינה . אביו ,

קודם  |  הבא