שעטנז

עמוד:74

לבישת מלבושים כאלה . יש גם סברה , כי האסור על לבישת שעטנז מקורו באיבה עתיקת הימים בין עובדי האדמה , שלבשו בגדי פשתן שהוא מן הצומח , לבין רועי הצאן שלבשו בגדי צמר הבא מן החי . סברה אחרת היא , כי מאחר שהפרכת של המשכן נארגה " שש ותכלת", כלומר פשתן וצמר , נאסר על פשוטי עם ללבש בגדים מאריג כזה . כלאים רמב"ם שעלת מחלה הנגרמת על ידי חידק ונמשכת ששה שבועות ויותר . סימן בולט של המחלה הוא שעול מטריד וממשך , מלוה בשריקה , כאלו החולה עומד להחנק . קים חידק נוסף הגורם שעלת , ועוד קבוצה גדולה של נגיפים ( וירוסים ) , הגורמים שעול הדומה לשעלת . לכן טפול אנטיביוטי כמו מתן פנבריטין אינו תמיד יעיל . כל ילדי ישראל מקבלים פעמים מספר חסון נגד שעלת , וזאת יחד עם החסון נגד קרמת ( דיפתריה ) וטטנוס . חסון זה מכנה " חסון משלש", כי הוא מחסן בעת ובעונה אחת כנגד שלוש מחלות . החסון נגד שעלת עלול לגרם לעתים תופעות לואי כגון פגיעה במערכת העצבים , אולם זהו סכון מחשב , ויתרונו של החסון במניעת המחלה עולה על חסרונותיו . אנטיביוטיקה חידקים חסון נגיפים שעם רקמה בקלפתם של צמחים מעצים העשויה מתאים מרבי צלעות , שאינם חיים לאחר גמר התפתחותם . האדם משתמש בשעם ליצור פקקים , כובעים , קפסאות ועוד . דפן התא הבונה את השעם עשיר בחמר הנקרא סוברין . זהו חמר שעותי או שמני שאינו חדיר לגזים ולאדי מים . לאחר מות התא האויר תופס את מקומו של הנוזל שהיה בתא . רקמת השעם מיצרת את השעם כלפי חוץ , בחלקו החיצוני של הצמח , והיא נפוצה בגזעים ובשרשים של צמחים חשופי זרע ושל דו - פסיגיים . תפקידה הוא להגן על גזע העץ מפני פגיעה על ידי בעלי - חיים ובמיחד מפני שרפות החולפות במהירות . בבתי גדול הנחשפים לשרפות בתדירות גבוהה - למשל ביער ים תיכוני , שהעצים בו מקפים בתה עשבונית המתיבשת בקיץ ונוטה להדלק בקלות - גוברים סכויי ההשרדות של העצים בעלי רקמת שעם עבה . שמושי השעם תכונותיו של השעם - משקל סגלי נמוך , אטום ויכלת טובה של בדוד חמני - מנצלות על ידי האדם לשמושיו , במיחד שכבת שעם עבה של עצים בוגרים במינים מסימים . השעם משמש בתעשיה ליצור פקקים , משטחים ולוחות בדוד , מכלי אריזה , סליות נעלים ועוד . בשל משקלם הנמוך ובדודם המעלה מפני קרינת השמש עשו ממנו בעבר גם כובעים . שעם לצרכים מסחריים מופק מהקלפה של אלון השעם , הנפוץ באזור הים התיכון , ובמיחד בחצי האי האיברי . לשכבת השעם הראשונה שהעץ מפתח אין ערך מסחרי . בהגיע העץ לגיל עשרים שנה , הקלפה הראשונה מתקלפת ובמקומה מתפתחת שכבת שעם חדשה , המתעבה במהירות . לאחר עשר שנים היא עבה דיה ואפשר לקלפה מהעץ . לאחר הקלוף מתפתחת שכבת שעם חדשה ולאחר עשר שנים נוספות אפשר לשוב ולקלפה . אפשר לחזר על תהליך זה מדי עשר שנים עד שהעץ הוא כבן מאה וחמשים שנה . כיום החליפו חמרים סינתטיים שמושים רבים שהיו בעבר לשעם , אולם ברחבי ספרד ופורטוגל נתן עדין לראות מטעים רבים ובהם אלוני שעם עתיקים שעדין משמשים להפקת שעם באפן המסרתי . צמחים רקמות שער הגיא המקום שבו הכביש הראשי מהשפלה נכנס לתוך הרי יהודה ומוביל לירושלים . בשער הגיא , הנקרא בערבית באב אלואד , יורד נחל נחשון לעמק אילון . שער הגיא נמצא כחמשה קילומטרים מלטרון וכ - 23 קילומטרים מירושלים , בין הרים המתרוממים משני עבריו . הדרך עתיקה מאוד והרומאים הקימו לארכה מצודות לשמירתה . בימי השלטון הטורקי היו גובים מס מהעוברים בדרך זו . ב - 1869 השלמה סלילת דרך עגלות מרצפת השעם מופק בעיקר מקליפתו של עץ השעם . הקליפה שבה וצומחת לאחר שהוסרה , ולכן אפשר לבצע בעץ שעם אחד כעשרה קילופים . האיסור ללבוש בגד שעטנז חל גם על הטליתות , שהגברים היהודים עוטפים עצמם בהן בעת תפילה . הטלית עשויה משי או צמר , והקפדה רבה קיימת שלא לערבב בין השניים .

קודם  |  הבא