שנבוב

עמוד:62

שנאי שנאי ( טרנספורמטור ) הוא מכשיר לשנוי המתח של זרם חלופין . השנאי מרכב מלבת ברזל , שצורתה לרב כשל טבעת מלבנית , ועליה מלפפים שני סלילי תיל מוליך המבדדים זה מזה . כאשר זורם זרם חלופין בתיל האחד - המכנה סליל ראשוני - נוצר שדה מגנטי מתחלף בלבת הברזל , ושדה זה גורם ליצירת זרם חלופין באותה תדירות בסליל האחר - המכנה סליל משני . התופעה מכנה השראה אלקטרומגנטית . המתח החשמלי הנוצר בסליל המשני אינו שוה למתח שעל הסליל הראשוני . היחס בין שני המתחים האלה הוא היחס בין מספרי הלפופים של הסלילים . אם , לדגמה , המתח על הסליל הראשוני הוא 50 וולט , ומספר הלפופים בסליל המשני הוא כפלים מזה של הראשוני , יהיה המתח על הסליל המשני 100 וולט . על ידי בחירת יחס מתאים בין מספר הלפופים בשני הסלילים אפשר להפיק ממתח מסים כל מתח משני רצוי - קטן או גדול מהמתח הראשוני . שמושי השנאי משתמשים בשנאי כדי להתאים מתח מסים למכשיר חשמלי שנוצר למתח אחר . לדגמה , כאשר משתמשים בישראל , שבה מתח רשת החשמל הארצית הוא 220 וולט , במכשיר שיצר בארצות - הברית שבה מתח הרשת הוא 10 1 וולט , יש צרך להשתמש בשנאי שיוריד את מתח הרשת לכדי מחצית מערכו כדי להפעיל את המכשיר . שמוש אחר הוא כדי להפעיל מכשיר המיעד להפעלה בסוללות , למשל במתח של תשעה וולט , באמצעות רשת החשמל . מלבד הורדת המתח , יש צרך במקרה כזה גם להפך את זרם החלופין לזרם ישר , שאינו משנה את כוונו , כמו הזרם הישר שיוצרת סוללה . שמוש נוסף של שנאים הוא ברשת המעבירה חשמל מתחנת כח למרחקים גדולים . כדי להקטין את הפסדי האנרגיה בגלל התנגדותם של כבלי החשמל , הנמתחים למרחק של קילומטרים רבים , מעלים את המתח הנוצר בתחנה למתח גבוה של עשרות אלפי וולט באמצעות שנאים . עלית המתח גורמת לירידה בערכו של הזרם , משום שכמות האנרגיה החשמלית הזורמת בכל שניה , שהיא ההספק החשמלי , שוה למכפלת המתח בזרם . השנאי אינו יוצר אנרגיה , ולכן , אם הוא מעלה את המתח , הוא מוריד באותו שעור את הזרם , ואז כמות האנרגיה המתבזבזת בגלל התנגדות הכבלים יורדת אף היא . לפני חלקת הזרם לצרכנים מורידים חזרה את המתח בעזרת שנאים . אלקטרומגנטיות חשמל סוללה חשמלית שנבוב יונק גדול ומוזר , המכנה גם דב נמלים אפריקני או חזיר קרקע אפריקני . הוא כל כך מיחד , עד שהמין היחיד של השנבוב הוא אחד בסוגו , הסוג הוא היחיד במשפחת השנבוביים , והמשפחה היא היחידה בסדרת השנבובאים . השנבוב נפוץ באפריקה , מדרום לסהרה . השנבוב הוא פרסתן ירוד . גופו מארך - ו - 1.6 מטרים ארכו - ומכסה בפרוה דלילה , שצבעה חום - אפר . הזנב , שארכו עד 70 סנטימטר , עבה וקרח בחלקו התחתון . ראשו מארך ובעל חרטום דמוי צנור . עיניו קטנות ואזניו גדולות וארכות ומזכירות אזני תמור . רגליו עבות ומצידות בטפרים ארכים וחזקים . בקצרה , אין הוא דומה לשום חיה אחרת . זולל הטרמיטים הגדול השנבוב הוא בעל - חיים גדול ומשקלם של זכרים גדולים מגיע עד 100 קילוגרם . הוא גם חזק מאוד ובעזרת טפריו האיתנים הוא מסגל לשבר ולפרק את קני הטרמיטים הגדולים הבנויים בץ מקשה . לאחר שהוא שובר את דפן הקן , הוא שולח את לשונו הארכה והדביקה - שארכה עד 45 סנטימטר - אוסף מאות מן החרקים הקטנים ואוכל לתאבון . מלבד הטרמיטים הוא אוכל גם נמלים , שגם את קניהן הוא חופר בטפריו החזקים וגם אותן הוא אוסף בזריזות בלשונו הארכה והדביקה . את המזון הזה אין הוא לועס כמעט . ואכן , שניו מועטות ומיחדות במינן . אין לו חותכות וניבים כי אם רק מלתעות וטוחנות . אלה צומחות בכל משך חייו של השנבוב ואינן מצפות באמיל קשה . שנים אלה חלולות ( נבובות ) בתוכן והן מקור שמו של השנבוב . מתחפר ומתרבה טפריו החזקים של השנבוב משמשים לו גם לצרך התחפרות . הוא מתחפר במהירות עצומה ומקים לו מאודה לתפארת . בשעות היום הוא חבוי במאורתו , ובלילות הוא יוצא לחפש את מזונו . השנבובים חיים ביחידות , כל אחד במאורתו הפרטית , והזכר נפגש עם הנקבה רק בעונת הרביה . הנקבה ממליטה בדרך כלל ולד יחיד , הנולד עירם אך מפתח . כעבר שבועים הוא יוצא לסיורים עם אמו , ובגיל חצי שנה הוא כבר חופר מחלה לעצמו . השנבוב מקבל מאוד בגני החיות ומצוי ברבים מהם . בשבי הוא חי עד 24 שנה . במקומות רבים באפריקה השמדו שנבובים רבים על ידי חקלאים , לאחר שמחלותיהם גרמו נזקים לסכרים ולציוד . עקב כך עלה במדה נכרת הנזק שנגרם לחקלאים על ידי הטרמיטים . כיום השנבוב מוגן על פי אמנות בין - לאמיות . טרמיטאים יונקים מבנה גופו של השנבוב , בעל - חיים נדיר , מוזר צורה ויחיד מסוגו , מותאם לציד נמלים וטרמיטיים שהוא אוכל בתיאבון רב . בתמונה - גור שנבוב . מבנה השנאי : שני סלילי תיל מוליך מלופפים סביב אותה ליבת ברזל . זרם חילופין חשמלי בסליל הראשוני יוצר שדה מגנטי משתנה בליבת הברזל . שדה זה יוצר מתח חילופין בסליל המשני . אם מספר הליפופים בסליל המשני גדול מאשר בסליל הראשוני , כמו בתרשים , המתח הנוצר בו עולה על המתח המקורי . אבל אין כאן יצירת אנרגייה , כי לעומת עליית המתח יש ירידה בעוצמת הזרם .

קודם  |  הבא