שמחת תורה

עמוד:48

שמחת תורה חג הנחג ביום כב בתשרי , היום השמיני מתחלת חג הסכות , לציון סיום קריאת התורה בבית - הכנסת . חג שמחת תורה נוצר על ידי העם במהלך הדורות . השם " שמחת תורה " לא היה מקבל בימי התלמוד , אך החג עצמו קשור בסיום קריאת התורה ב " שמיני עצרת". אפיו ומנהגיו של החג , שמוצאו בבבל , הלכו והתגבשו בהדרגה . על אף צמידותו לחג הסכות , הוא מהוה חג בפני עצמו . בארצות הגולה , שבהן נחג כל אחד משלוש הרגלים וכן שמיני עצרת ביום נוסף , נבדלים שני הימים . שמיני עצרת הוא אכן היום השמיני , ואלו היום שלאחריו , התשיעי , הוא שמחת תורה . בארץ ישראל מתקים חג שמחת תורה ב " שמיני עצרת". ההקפות הארוע המרכזי ביום שמחת תורה הוא ה " הקפות". בטקס חגיגי ועליז זה מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקדש ומעמידים במקומם נר - סמל התורה המאירה . הגברים מקיפים שבע פעמים את הבמה הנצבת במרכז בית - הכנסת , כשבידיהם ספרי התורה . להקפה הראשונה מזמינים את נכבדי המתפללים , אחר כך את האנשים הפחות חשובים ולבסוף את הנער . לנשים ולבנות מתר להכנס בשעת ההקפות לתוך בית - הכנסת ואינן חיבות להשאר בעזרת הנשים כמו בכל החגים האחרים . ההקפות נערכות בליל שמחת תורה ולמחרתו , ביום שמחת תורה . בישראל התפתח המנהג של " הקפות שניות " במוצאי החג . הקפות אלה כוללות רקודים מלוים בשירה ובנגינה , מחוץ לכתלי בית - הכנסת , ברחובות ובככרות . בראש התהלוכה הולך החזן ואחריו שאר המתפללים . הילדים נושאים בידיהם דגלים מיחדים לחג , המסמלים את שנים - עשר השבטים . " חתן תורה " ו " חתן בראשית " לאחר ההקפות קוראים את האחרונה בפרשיות התורה , " וזאת הברכה". בקריאה זו נוהגים לשתף את כל המתפללים , ולכן חוזרים עליה כמה וכמה פעמים . העולה האחרון לתורה , המכנה " חתן תורה", מתכבד במיחד ומזמן על ידי פיוט הנקרא " רשות לחתן תורה". החמרה והרשמיות , המצינות בדרך כלל את הקריאה בתורה בכל ימות השנה , נעלמות והכל נעשה באוירה של עליצות וקלילות . מיד אחריו , באוירה דומה ובאותה מדה של רחישת כבוד , מזמן " חתן בראשית " באמצעות הפיוט " רשות לחתן בראשית". תפקידו להתחיל שוב בקריאת התורה בספר בראשית . מנהג מקבל הוא ששני החתנים עורכים קדוש חגיגי או סעודה לקהלה . מנהג נוסף בשמחת תורה הוא שילדים , שעדין לא הגיעו לגיל בר - מצוה , עולים לתורה . כל הילדים עולים יחד לבימה , פורשים מעליהם טלית וקוראים בתורה קטע מספר בראשית המסתים בדבריו של יעקב : " המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים"( פרק מח ) . בשמחת תורה אף נוהגים להתפלל תפלת גשם , המקבילה לתפלת הטל בסיומו של חג הפסח . שמחת תורה ויום שמיני עצרת נועלים את חגי תשרי . יש הטוענים , כי חשבון הנפש הכרוך בימים הנוראים בא כדי להכין את הלב לשמחה החמרית הכרוכה בסכות , ולשמחה הרוחנית של שמיני עצרת ושמחת תורה . חגים ומועדים בישראל סכות פרשת השבוע תורה , קריאה בתורה תשרי שמטה השנה השביעית בתוך מחזור של חמשים שנה , שלפי התורה היא שנת שבתון מעבודת האדמה . בשנה זו אסור לעבד את האדמה . כל מה שגדל עליה מאליו הוא הפקר לעניים . שנת השמטה חלה מדי שבע שנים . השנה החמשים , לאחר שבע שמטות ( 49 = 7 7% ) , היא שנת היובל . השמטה נועדה להשביח את האדמה על ידי כך שתנוח אחת לשבע שנים . מקור המצוה גם בקדשה שהעברה מיום השבת , היום השביעי של השבוע , שהוא יום מנוחה , לשנה השביעית . כשהיתה השנה הששית , זו שקדמה לשמטה , שנת בצרת , והשדות לא נתנו יבולים מספיקים כדי לאגר מהם לשנה נוספת , היה קיום השמטה כרוך בקשיים רבים . רבי יהודה הנשיא רצה לבטל את השמטה , או לפחות להקל את חמרתה , אך הסנהדרין לא קבלה את הצעותיו . בסוף המאה ה - 19 , כשהחלו יהודים לעלות לארץ - ישראל וחזרו לעבד את האדמה , שבה והתעוררה הבעיה של קיום השמטה . היא נפתרה בקביעה כי " שמטה בימינו מדרבנן". כלומר , לאחר שחרב בית - המקדש אין מצות שמטה מן התורה אלא על פי תקנות חכמים , ועל כן מתר לשנותן . פתרון אחר לבעיה היה מכירה סמלית של השדות ללא - יהודים בשנת השמטה , וכך נמנע בזבוז יבולים . התר זה התקבל על ידי רב חקלאי הארץ ( גם המקפידים במצוות הדת ) והם נוהגים לפיו מראשית התחדשותו של הישוב העברי בארץ - ישראל בדורות האחרונים . שמטת חובות שמטה מסוג אחר היא שמטת כספים . התורה מצוה על בטול חובות בשנת השמטה . קשה היה לעמד במצוה נעלה זו בחברה מפתחת , כי הלווים לא רצו להלוות כספים לזקוקים להלואות . לכן בטל הלל את שמטת הכספים על ידי כך שהתקין את הפרוזבול . לפי תקנה זו נתנת ההלואה ספר התורה מוצא אל מחוץ לכותלי בית - הכנסת בשמחת תורה , והמונים מקיפים אותו בריקוד ובשירה , יש הנוהגים אף לנשק לספר לאות כבוד ויראה ,

קודם  |  הבא