שכם

עמוד:32

משני צדי הבימה , והשורות התחתונות שלו היו מיעדות לנכבדי העיר . כמו כן נחשף בשכם הרומאית היפודרום ( מסלול למרוצי סוסים ) שנבנה אף הוא במאה ה - 2 לספירה . בקצהו הוקם לאחר זמן גם אמפיתאטרון . שכם הערבית בתקופת שלטונם של הבריטים בארץ - ישראל , נודעה שכם הערבית כעיר מרדנית . במארעות תרצ"ו - תרצץ ( 1936 - 1939 ) היא היתה אחד המרכזים החשובים של התנועה הערבית הלאמנית ושל הכנפיות . במלחמת העצמאות שמשה העיר בסיס לכחות העיראקיים שפלשו למדינת ישראל . לאחר מפלתם נסוגו העיראקים , ושכם עברה לשלטון ממלכת ירדן . בתקופה זו היא גדלה עד שהיתה לעיר השניה בחשיבותה ( אחרי ירושלים המזרחית ) בגדה המערבית . שטחה הבנוי כלל גם את הכפרים ומחנות הפליטים סביבה , שהבולטים בהם הם בלאטה במזרח ורפידיה במערב , ואכלוסיתה היתה כ - 70,000 נפש . בעיר ובעבורה התפתחה תעשיה קלה של שמורים , סבון ועוד , וכן גדל הקף המסחר והשרותים . העיר אף שמשה מרכז לשווק התוצרת החקלאית המיצאת לירדן ולמדינות ערב דרך גשרי הירדן . עם המוסדות החשובים הפעילים בה נמנית אוניברסיטת אלנג'אח . תחת שלטון ירדן היתה שכם מרכז לתסיסה ולהתנגדות פלשתינית . במלחמת ששת הימים ( 1967 ) כבש צה"ל את שכם . באותו הזמן חיו בה כ - 65,000 איש , ויחד עם תושבי מחנות הפליטים - תושבים . מרבית תושביה מסלמים ומעוטם הקטן נוצרים . בשלהי שנות ה - 90 הגיע מספר תושביה לכ - 90,000 נפש . שכם היא אחת הערים שהעברו ב - 1995 לרשות הפלשתינית . בשכם חיה זה מאות שנים קהלה שומרונית קטנה , כ - 300 איש , המרכזת למרגלות הר גרזים , ההר הקדוש לשומרונים , ועליו . מרביתם קבלו בסוף שנות ה - 90 אזרחות ישראלית . שכם במסרת ובהיסטוריה היהודית מסרת יהודית , שתחלתה בימי המקרא , מיחסת קדשה לעיר שכם . ב " מקום שכם עד אלון מורה " נגלה ה'לאברם ונתן לו את ההבטחה על הזרע והארץ . " אלון מורה " הוא " האלה אשר עם שכם " שתחתיה קבר יעקב את אלוהי הנכר ( בראשית לה ד ) . והוא " האלה אשר במקדש ה"' , שתחתיה הקים יהושע בן נון את האבן הגדולה לעדה בדבר הברית שכרת לעם ישראל עם אלוהיו . באותו מקום נטמנו עצמות יוסף שהעלו ממצרים . החוקרים משערים כי התחום המקדש הוא המקום שבו בנה יהושע את המזבח בהר עיבל , ושם קים את דברי התורה , הברכה והקללה , כשמחצית העם עומדים מול הר גרזים ומחצית מול הר עיבל . ברבות השנים ירדה חשיבותו של המקום המקדש בשכם , בד בבד עם עלית חשיבותם של מקומות מקדשים אחרים בארץ . המסורות על קדשת שכם עוררו בלב היהודים שאיפה להקים בה ישוב יהודי . בימי השלטון הצלבני ( 1259 ) , כשנחרבה ירושלים על ידי המונגולים , ברחו יהודי ירושלים מפניהם לשכם והביאו עמם את ספרי תורתם . בתקופת השלטון העות'מאני היתה בשכם קהלה יהודית קטנה , שהתקימה עד לתחלת המאה ה - 20 , אך בגלל איבת התושבים הערבים היא לא הכתה ש'רש במקום . בשנת 1905 כבר לא נותר בשכם אף יהודי אחד . אחרי מלחמת העולם הראשונה נסו יהודים אחדים להתישב בשכם , אך במארעות תרפ"ט נטשו אותה . בשנת 1977 התנחלה קבוצה של יהודים בקרבת שכם וקראה לנקדת ההאחזות אלון מורה . בעיר עצמה מחזיקים יהודים בישיבה , במקום הנקרא קבר יוסף . חייקסוס יהודה , שומרון וחבל עזה מארעות מלחנות ששת הימים עמרנה , תל אל - פלשתינים שומרון שומרונים שכר התשלום המשלם לעובד השכיר בכסף או בשוה כסף על עבודה או שרות שהוא מבצע . שכר העבודה משלם על בסיס תקופת זמן או יחידות עבודה ותפוקה . יש עובדים יומיים , ששכרם נתן להם בתם יום העבודה , יש לפי שעות , יש תשלום על בסיס שנתי , ובדרך כלל השכר משלם מדי חדש . תשלום שכר לפי תפוקה נתן לעובדים קבלניים , המבצעים עבודה מסימת שנקבעה מראש , בלי להתחשב במשך זמן העבודה . המעביד חיב לשלם את השכר במועד קבוע שנקבע בהסכם העבודה . דחית התשלום נקראת הלנת שכר ומזכה את העובד בפצוי הקבוע בחק . בעיות הקשורות בשכר , המתגלות בין העובד למעביד , מובאות לברור בפני בית - דין לעבודה . השכר ומרכיביו גבה השכר נקבע בין העובד למעביד על פי כשוריו ונסיונו של העובד וסוג העבודה שיבצע . אולם השכר משפע מאוד גם מהמצב במשק . אם יש מצב של חסר עבודה ועדף עובדים , המעמד לעבודה אינו יכול להיות תקיף בדרישותיו לשכר גבוה או לתנאי עבודה משפרים , וההפך . בדרך כלל השכר עולה במהלך שנות העבודה . במקומות עבודה ממשלתיים , ובעקר בצבא ובמשטרה , עלית השכר מתנית בדרך כלל במשך תקופת העבודה ובדרגות הנתנות לאחר השתלמות בקורסים ועמידה במבחנים . במקומות עבודה פרטיים נתן השכר לפי התקדמותו ויעילותו של העובד . לעזרת העובדים במשא ומתן שלהם עם המעבידים בשאלת השכר באים ועדי העובדים והאגודים המקצועיים . השכר מרכב מתשלומים ישירים , כלומר כסף , ומתשלומים עקיפים המתבטאים בהטבות ובתנאי עבודה . כך למשל , כאשר המעביד נותן לעובד מכונית שתשרת אותו לצרכי העבודה ולצרכיו הפרטיים , תשלום בעבור חפשה , ארוחה המספקת לו במקום עבודתו ועוד - אלה הם תשלומים עקיפים שאינם נכללים במשכרת ואינם מצינים בתלוש המשכרת . מתוך הסכום שנקבע בין הצדדים כשכר העבודה - שכר הברוטו - המעביד חיב לנכות ( להחסיר ) תשלומים למס ההכנסה ולבטוח הלאמי . לעתים קרובות המעביד מפריש סכומי כסף נוספים למען העובד שישמשו לו קרן גמלאות . לאחר כל הנכויים האלה ואחרים העובד מקבל לידיו סכום קטן יותר הנקרא - שכר נטו .

קודם  |  הבא