שיר השירים

עמוד:30

הנכתבת בימינו , בשלהי המאה ה - 20 , חשופה להשפעות של הזרמים והסגנונות הרווחים באירופה ובאמריקה , ומתאפינת במקצב חפשי ובגוון רב של נושאים ואמצעים ספרותיים . עם אלה נמנים , לדגמה , המשוררים אבות ישורון , יונתן רטוש , יהודה עמיחי , נתן זך , דוד אבידן , יונה וולך , מאיר ויזלטיר , דליה רביקוביץ'ומאיה בז'רנו . אפוס בלדה דמוי והשאלה השכלה חרוז ומשקל מוזות סונטה סמל ספרת עברית , ספרות פוסטמודרניזם פיוט קלסיציזם רומנטיזם תור הזהב ראו ערכים נפרדים למשוררים הנזכרים בערך זה . שיר השירים המגלה הראשונה מבין חמש המגלות , הנמנות עם קבץ כתובים . המגלה כוללת שירי אהבה וכתיבתה יחסה לשלמה המלך . נוהגים לקרא אותה בחג הפסח . בגלל אפיה החלוני של המגלה , שאפלו שם אלוהים אינו נזכר בה , נחלקו חכמים בדעתם אם לכלל אותה בין כתבי הקדש . לבסוף הכריעה את הכף דעתו של רבי עקיבא , שאמר : " שכל הכתובים קדש , ושיר השירים - קדש קדשים " ( משנה ידים ג ה ) . לדעתו , אלו שירי אהבה בין האלוהים לבין כנסת ישראל , המשבצים בקטעי דו - שיח בין ישראל לבין אמות העולם . סבה נוספת היא הסברה , ששלמה המלך כתב את שיר השירים . ה " רעיה " וה " דוד " - מי אתם ? הפרשנות היהודית המסרתית קבלה את השקפת רבי עקיבא , ופרשה את שיר השירים בדרך המשל . וכך נהגה גם הכנסיה הנוצרית , שחפשה במגלה רמזים לאמונתה . חוקרי מקרא במאות ה - 17 עד ה - 19 סברו , כי המגלה היא מחזה , שגבוריו הם שלמה המלך , שולמית ואהובה הרועה , שלו היא שומרת נאמנות למרות חזורי המלך . לפי גרסה אחרת , שהתקבלה על דעת חוקרים רבים מסוף המאה ה - 19 ואילך , המגלה היא קבץ של שירי חתנה שהושרו בשבעת ימי המשתה לשמח את החתן והכלה ; וכנהוג בימי הבית השני , דמו את זוג הנאהבים למלך ולמלכה . מתי קוראים בשיר השירים ? המנהג הקדום לקרא את שיר השירים בבית - הכנסת בחג הפסח , מבסס על הפרוש , שלפיו פסוקים רבים במגלה מספרים ביציאת מצרים ( למשל הפסוק : " לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי", שיר השירים א ט ) . ואולי נובע המנהג מתאורי האביב הרבים שבמגלה - עונת שנה שבה חל חג הפסח . בימינו הלחנו פסוקים רבים משיר השירים , ולכמה מהם חברו רקודי " עם . נוהגים לקרא את שיר השירים גם בתפלה של קבלת שבת , כפי שעשו בשעתם המקבלים , שיחסו משמעות סמלית לפסוקי האהבה של שיר השירים . כיום יש חוקרים הרואים במגלה לקט של שירי אהבה מתקופות שונות . יש המקדימים את זמן חבורם עד לימי שלמה , ומצביעים על יסודות לשוניים קדומים המצויים בה , מהם האפיניים לשירת אוגרית ולשירה כנענית בצפון סוריה , מהמאה ה - 14 לפני הספירה . ויש המאחרים , בטענה כי המגלה מכילה בטויים רבים , השאובים מלשון המשנה ומן הארמית . משערים , שהעריכה הסופית של שיר השירים נעשתה במאה ה - 5 או ה - 4 לפני הספירה . ואולי זו הסבה לסממנים הלשוניים המאחרים שבה . אוגרית ארמית קבלה שלנוה שירמן , חיים חוקר השירה העברית שחברה בימי הבינים , בתקופת " תור הזהב", בספרד ובאזור הים התיכון . חי בשנים 1904 - 1981 . חיים שירמן היה מן החוקרים הראשונים של השירה העברית בספרד באוניברסיטה העברית בירושלים . בשנת 1957 הוא זכה בפרס ישראל על פעלו זה . במחקריו על השירה העברית בספרד בימי הבינים , הצביע שירמן הן על הדברים האפיניים לשירה זו והן על קשריה עם השירה הערבית . כן חקר את השירה העברית באיטליה . בעקבות מחקרים אלה הוא פרסם שני ספרים חשובים : " השירה העברית באיטליה"( מן המאה ה - 9 ועד למאה ה - 20 ) ו " השירה העברית בספרד ובפרובנס". חבור זה היה לספר יסוד בלמוד השירה העברית של ימי הבינים ובמחקרה . בשנת 1966 הוא פרסם את הספר " שירים חדשים מן הגניזה " ובו הביא שירים שהתגלו בגניזה הקהירית . שירמן הוסיף הערות ובאורים לשירים וכן זהה את כותביהם של קטעים ששם מחברם לא נודע עד אז . פרסומיו של פרופסור שירמן הולידו יחס חדש למחקר אחד היוצרים הבולטים בשירה העברית , שחולל שינוי באופיה , היה המשורר נתן אלתרמן . לשונו , הדימויים המקוריים ובעיקר המוסיקליות שביצירתו שלטו בכיפה שנים אחדות . בתמונה - אלתרמן בצעירותו עם ידידה .

קודם  |  הבא