שיעה

עמוד:24

ביום הם יורדים מן העצים ונעים במשך שעות על הקרקע . על הקרקע גם מתבצעות רב הפעלות החברתיות : המשחקים , נקוי הפרוה ההדדי , החזור וההזדוגות , הטפול בצאצאים והחנוך . גם על הקרקע נעים השימפנזים בחבורות ומחפשים מזון . לעתים הם צדים צבי או בבון צעיר ואוכלים אותו במשתף . לעתים הם מוצאים חרקים וזוחלים . חוקרת חיי השימפנזים , ג'ין גודול , צפתה בחיי השימפנזים בשמורת גומבה שבטנזניה וראתה אף פרטים שידעו להשתמש בכלים - תופעה נדירה ביותר בעולם החי . שימפנזים אלה ידעו לפתח פתח בקיר של קן טרמיטים ( סוג של נמלים ) ולהשחיל לתוכו עלה ארך של צמח דגני . החרקים הקטנים היו נצמדים לעלה , והשימפנזים היו מוציאים אותו ואוכלים את הטרמיטים . אחרי כן שבו והכניסו את העלה לתוך הקן , וחוזר חלילה . הנקבה ומעמדה בחברה השימפנזים חיים בחבורות קבועות , שבהן כל פרט מכיר את רעהו . בקבוצות אלה קים מדרג חברתי , ויש קופים שליטים ונשלטים . בראש העדה עומד לרב קוף זכר גדול ולפעמים שני קופים חברים . לנקבות יש לרב מעמד נמוך משל הזכרים . אך בעונת הרביה עולה מעמדה של הנקבה המיחמת ומעמדה של אם אף גבוה יותר . משך ההריון של הנקבה לרב כשמונה חדשים ובסופם היא ממליטה גור אחד , הנולד כשהוא מפתח יותר מתינוק של אדם . תינוק השימפנזה נאחז באמו כאשר היא הולכת על הקרקע או מטפסת על עצים , הגור נשאר צמוד לאמו גם כשהוא לומד לאכל ולשחק בעצמו . ברגע שמופיעה סכנה , אמתית או מדמה , הוא רץ אל אמו ונצמד אליה . היחסים בין האם לבניה ולבנותיה נמשכים שנים רבות . גם כשהם גדלים ומתבגרים , הם מוסיפים לגלות כלפי אמם יחס של אהבה ושל קרבה . הקוף הנבון התקשרת בין חברי הקבוצה מתבצעת בעקר באמצעות העויות פנים מרבות ומגונות יותר משל כל קוף אחר . החוקרים הבחינו בעשרות הבעות פנים שאפשר להבינן , ביניהן עצב , שמחה , כעס , פחד , התרגשות ועוד . השימפנזים משמיעים קולות מעטים , שאינם מגונים ביותר . בין הקולות זהו מעין קולות בכי , שאגות ואף קולות חזקים שהופקו מהכאות עזות של הידים בחזה . החוקרים זהו אצל השימפנזים 32 צלילים שונים , מעין מלים , שבהם הם משתמשים לצרכי תקשרת . שימפנזים בשבי , שמגדליהם נסו ללמדם לדבר , למדו מלים ספורות בשפת בני האדם , בדרך כלל מלים פשוטות בנות הברה אחת . לעמת זאת למדו שימפנזים לדבר היטב בשפת תנועות הידים של האלמים והצליחו להשתמש בעשרות מלים בשפת תנועות זו . בשבי לומדים השימפנזים לבצע פעלות מגונות . הם נבונים ונוטים לשתף פעלה עם האדם . בקרקסים מאלפים את השימפנזים להתלבש ולהתפשט , לרכב באופנים , לספר וללחץ על כפתורים ודושות , שבעזרתם הם מקבלים מזון או פרסים אחרים . תצפיות ונסויים מדעיים שנערכו בשימפנזים הביאו לתוצאות מרשימות ולמדו את החוקרים הרבה על השימפנזים ואף על האדם עצמו . בשנת 1961 שלחו האמריקנים שימפנזה צעיר לחלל , שהקדים את האדם במסעו בחלל ולמד את החוקרים על התנאים בחלל ועל תגובותיו בתנאים אלה . אפשר לראות שימפנזים בגני חיות רבים , ואף בספרי של רמת גן ובגן החיות התנכ"י בירושלים . אורנג - אוטן טרמיטאים יונקים קופים שינפלד , רנה רקדנית וכוראוגרפית ישראלית בעלת סגנון יחודי . רנה שינפלד נולדה בישראל ב - 1938 . היא למדה מחול אצל מרתה גרהם בניו - יורק , והשתתפה ב " תאטרון הלירי " שהקימה אנה סוקולוב בארץ . מ - 1964 נמנתה רנה שינפלד עם מיסדי " בת - שבע", ובלטה בה בבצוע תפקידים ראשיים ביצירותיה של מרתה גריהם . עשר שנים לאחר מכן היא פרשה מן הלהקה והחלה להופיע ביצירות משלה , לבדה או עם להקתה . עבודותיה נוצרו בסגנון מיחד משלה , המשפע מהצורניות המפשטת , בעלת הקו הנקי , של סגנון ה " באוהאוס"( בית - ספר לעצוב ולאמניות בגרמניה בשנות ה - 20 ) . עקבותיו של סגנון זה נכרים בעצוב המודרני בכל תחומי החיים בהעדפת הקו הישר והצורה ההנדסית מן הקשוטים . ב - ך 997 החלה רנה שינפלד לפרסם שירים שכתבה , ואף יצרה מופע המתבסס על שיריה . תכניתה ה - 35 - " אודימונה"( השד הטוב ) העלתה ב - 1998 . תכנית חדשה של תאטרון המחול שלה העלתה בקיץ 1999 במסגרת ארועי מחול במרכז סוזן דלל בתל - אביב - יפו . שינפלד הזמנה להופיע עם יצירה משלה בפסטיבל בין - לאמי לנשים סולניות בונציה . באוהאוס גרהם , מרתה מחול אמנותי בישראל מחול מודרני שיעה כת מסלמית שנוצרה על רקע המאבק על ירשת הנביא מתמד . השם שיעה הוא קצור של " שיעת עלי " - סיעת עלי . לאחר מותו של מחמד , מיסד דת האסלאם , נטש מאבק בין בני משפחתו שתמכו בבן דודו עלי אבן אבו טאלב , לבין בני בשעות היום חיים השימפנזים על הקרקע , שם הם מנהלים חיי חברה מפותחים . עם רדת החשכה הם מטפסים על העצים ובונים לעצמם מין קן ממצע של ענפים . כן הם גם מוגנים מפני טורפים , וגם שוכבים על מצע רך ונוח .

קודם  |  הבא