מתוך:  > אביב חדש 15 > קנאים

עמוד:235

והמשיכו להאבק במבצריהם האחרונים : הרודיון ( מדרום - מזרח . לבית - לחם ) , מכור ( ממזרח לים המלח ) , ומצדה , אשר לוחמיה העדיפו , לאחר שלוש שנות מצור , להמית עצמם ולא לפל חיים בשבי הרומאים . עמידתם הגאה של קנאי מצדה הפכה בימינו סמל של גבורה לאמית ושל הקרבה . אחרוני הקנאים ברחו מארץ - ישראל למצרים ונסו לעורר בקרב היהודים שם מרד בשלטון הרומאי . לבסוף הם נתפסו והוצאו להורג . אגריפס הראשון ארץ - ישראל - שיבת ציון והתקופה ההלניסטית הרודיון יוחנן מגוש - חלב יוסף בן מתתיהו מצדה מרד הגדול תקופת בית שני קנבוס עשב חד - שנתי ממשפחת הקנביים , המתמר לגבה שלושה מטרים ויותר . משפחה זו קרובה למשפחת התותיים ויש בה שני סוגים בלבד - הקנבוס שסיביו משמשים לאריגת בדים והכשותית , המשמשת לתעשית הבירה . מאחד מזניו מפיקים את החשיש . הקנבוס הוא אחד מצמחי הסיבים הראשונים שהחל האדם לגדל בתרבות לטוית חוטים ולאריגת בדים . מוצאו במרכז אסיה , ועוד לפני 4,500 שנה לפני הספירה השתמשו בסיביו . גם היונים הקדמונים הומרוס המשורר והרודוטוס כותב ההיסטוריה מזכירים אותו בכתביהם . הצמח ושמושיו עליו של הקנבוס מסרגים ומאצבעים ועלעליהם משננים . זהו צמח דו - ביתי , כלומר יש צמחים זכריים , שפרחיהם סדורים בצורת מכבד , ויש צמחים נקביים שפרחיהם סדורים בשבולים . הפרחים מאבקים על ידי הרוח ולאחר ההפריה מתפתחים הפרות , שהם אגוזיות קטנות עשירות בשמן . הקנבוס הוא צמח תועלת חשוב , ומרבים לגדל אותו בהודו ובמרכז אירופה . מפיקים ממנו סיבים ארכים וגסים , המשמשים להכנת אריגים גסים , חבלים , שקים ויריעות מפרשים . מזרעי הקנבוס המכילים כ - 35 אחוז שמן מפיקים שמן המשמש בתעשית הסבון , הצבעים והלכה . הזרעים משמשים כמזון משבח לצפורי שיר . זן אחד של הקנבוס , הידוע גם בשם קנבוס הודי , הוא מקור להפקת החשיש . את הצמח זה מגדלים בין השאר בהודו , בפקיסטן ובמזרח התיכון . בירה כשות סמים צמחים קנגורו יונק הנמנה עם סדרת חיות הכיס הכוללת 16 משפחות . שתים מהן חיות באמריקה הדרומית ו - 14 חיות באוסטרליה ובאיים הסמוכים לה . המפרסמת שבהן היא משפחת הקנגוריים האוסטרלית , הכוללת 16 סוגים ו - 56 מינים . הקנגורו נכר ברגליו , שאינן שוות בארכן , בריצתו המהירה , וכמו כל חיות הכיס - בטפולו המיחד בגוריו . הידועים והגדולים בין כל חיות הכיס הם : הקנגורו האדם והקנגורו האפר . לאותו סוג שיכים גם מינים קטנים יותר , ששמם ולבי , ושלושה מינים ששמם ולרז . גם סוגים אחרים במשפחה זו נושאים את השם קנגורו או ולבי , ביניהם בולטים : קנגורו האילן , קנגורו המושק וולבי הסלע , אך אלה אינם קנגורו אמתיים . הקנגורו האדם הקנגורו האדם הוא הגדול בחיות הכיס . ארך גופו 1.6 מטרים וארך זנבו מטר אחד . משקלו עשוי להגיע ל - 90 קילוגרם . צבע פרותו חום - אדמדם או לעתים אפר . שני מיניו של הקנגורו האפר - המזרחי והמערבי - קטנים יותר . ראשו של הקנגורו האדם מארך ואזניו ארכות כאזני ארנבת . רגליו הקדמיות קצרות ולהן חמש אצבעות , ואלו רגליו האחוריות ארכות וחזקות ויש בהן ארבע אצבעות בלבד . זנבו ארך וחזק והוא משמש לו כמשען , מעין רגל שלישית , בשעה שהוא יושב . קנגורו קטן סוקר את העולם ממקום מבטחים - כיס אימו . במקום זה הוא שוהה כחמישה חודשים . בני יבשת אסיה , ובעיקר בסין ובהודו , הכירו ותרבתו את הקנבוס כבר לפני כחמשת אלפים שנה . מלבד חשיש ומריחואנה , משמשים סיבי הקנבוס בתעשיית השקים והחבלים , והשמן שבזרעיו בתעשיית התמרוקים .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר