קזחסטן

עמוד:198

לפני הים . ממזרח לו משתרעת ימת ארל , שמחציתה הצפונית כלולה בקזחסטן . רב שטח המדינה במזרח רמתי וגבעי , אך בדרום - מזרחה מצויים השולים של הרי אסיה התיכונה , עם כמה פסגות שגבהן יותר מ - 4,000 מטרים . בשל מעוט הגשמים באזור מעטים בו הנהרות , ולרבים מהם אין מוצא לנהר גדול או לים . הגדול בנהרות קזחסטן הוא הסיר דריה בדרומה , הנשפך לימת ארל . בבקעות שבין הגבעות מצויות כמה ימות מלוחות . הגדולה שבהן היא ימת בלחש , שגבולותיה כלפי מזרח משתנים מדי שנה בשנה על פי כמות הגשמים באזור ; שטחה הממצע הוא לערך כשטחה של ישראל . את פנתה הצפונית - מזרחית של הארץ חוצה הנהר אירטיש , גדול יובליו של האוב . האקלים יבשתי והבדלי הטמפרטורה בין הקיץ לחרף גדולים - במקרים קיצוניים בין 45 מעלות בקיץ ל - 45 מעלות מתחת לאפס בחרף - הפרש של 90 מעלות , כמות המשקעים מעטה - כ - 300 מילימטרים בצפון וכ - 100 מילימטרים בדרום - ולכן כמחצית משטחה של קזחסטן הוא מדבר או מדבר - למחצה . רק בהרים שבשולי המדינה יש אזורים שבהם יורדים 1,000 מילימטרים גשם ויותר . התושבים והכלכלה תושביו המקוריים של החבל הם הקזחים - שבט נודד ממוצא טורקי , שקבל עליו את האסלאם הסני . אבל כיום הם מהוים רק כ - 41 אחוזים מן התושבים . משתוים להם במספר , פחות או יותר , הסלבים , בעקר רוסים וכן קצת אוקראינים . חלקם באו כפליטים במלחמת העולם השניה , כשנסוגו הרוסים מפני הגרמנים , וחלקם באו במסגרת תכניות ההתישבות של הממשלה הסוביטית . עם זאת , מספר המסלמים רב ממספר הנוצרים האורתודוקסים , כי כל הקזחים הם מסלמים , ואלו רבים מן הרוסים והאוקראינים הם מחסרי דת . יש בקזחסטן גם חמשה אחוזים גרמנים , שגרשו לכאן מרוסיה בזמן מלחמת העולם השניה מחשש שמא ישתפו פעלה עם הפולשים הגרמנים . מעוטים אחרים הם , בין היתר , טטרים , אוזבקים ויהודים . רב התושבים מתגוררים בצפון , כמחציתם בערים . הבירה היא אלמטי ( לפנים אלמה - אטה ) , ובה 1.2 מיליון תושבים . ערים גדולות אחרות הן קרגנדה ( 620,000 ) , צ'ימקנט וסמיפלטינסק . ליד סמיפלטינסק נערכו הרבה נסויים אטומיים , והאזור נחשב מזהם מבחינה רדיואקטיבית . ב - 1994 החליט הפרלמנט להעביר את הבירה עד שנת 2000 מאלמטי , השוכנת בקצה הדרומי - מזרחי של המדינה , אל העיר אקמולה , השוכנת כ - 850 קילומטרים מצפון - מערב לה , למרגלות הרי טרנס - אלי והרחק ממרכזי האכלוסיה של המדינה . קזחסטן על מרחביה העצומים היתה בימי השלטון הסוביטי אחת הרפובליקות החשובות באספקת מזון . בשנים 1959 - 1960 הוקם בה מפעל ענק של הכשרת קרקע : יותר מ - 300 מיליון דונם של אדמות בתולות - שטח גדול פי 15 ממדינת ישראל - נחרשו ונזרעו בתבואות וכתנה . עם זאת , רב שטחי הרפובליקה נועדו למרעה בקר וצאן ( בעקר כבשים , גמלים וסוסים ) - שהקזחים עסקו בו זה מאות בשנים . הארץ עשירה באוצרות טבע , וביחוד בברזל , פחם , נפט , נחשת , פוספטים , מנגן , ניקל , ברום , כסף וזהב . בשנת 1989 הפיקה קזחסטן 19 אחוז מכלל תפוקת הפחם של ברית - המועצות , 30 אחוז מתפוקת הנחשת ו - 70 אחוז מתפוקת הכסף שלה . כן הניבה 13 אחוז מיבולי החטה , הפיקה 23 אחוז מתפוקת הצמר ויצרה שבעה אחוזים מן הבשר . עם פרוק ברית - המועצות והקמת קזחסטן כמדינה עצמאית , ידעה המדינה הצעירה - כמו שאר הרפובליקות הסוביטיות לשעבר - זעזוע כלכלי . אבל המשבר בה היה קטן יחסית וחקלאותה כמעט שלא נפגעה ; לא כן תעשיתה , שקטנה בכשליש . היום מיצאת קזחסטן בעקר מחצבים . יותר ממחצית סחרה מתנהל עם רוסיה , ורב השאר עם קזחסטן היא ארץ עצומת ממדום ודלה באוכלוסייה . שטחים נרחבים בה אינם מיושבים בשל האקלים המדברי השורר בהם . החלקים היותר גשומים משמשים לגידול תבואה וכותנה או לגידול בקר . בתמונה - ימת איסיק - קול .

קודם  |  הבא