קולנוע

עמוד:151

ארח חיים לצרך תעופתם זקוקים הקוליברים לשרירים גדולים וחזקים . ואכן כשליש ממשקל גופם הם שרירי התעופה שלהם . הם מבזבזים כמיות עצומות של אנרגיה ולכן חלוף החמרים שלהם מזרז ביותר . מספר פעימות לבם מגיע ל - 600 בדקה במצב מנוחה . משום כך הם זקוקים ביממה לכמיות מזון גדולות - לפחות כפלים ממשקל גופם . זוהי כמות המזון הגדולה ביותר שצורך בעל - חיים כלשהו ביחס למשקל גופו . בכך עולים הקוליברים אף על החדף הזעיר , הקטן שביונקים . אלו נזקק האדם לכמיות מזון כאלה , היה אוכל בממצע כ - 50 1 קילוגרם מזון ליממה . בשעת מנוחת הלילה יורדת טמפרטורת הגוף של הקוליברי לטמפרטורת האויר , ומגיעה עד 14 מעלות צלסיוס , וכך הוא מצליח לעבר את הלילה בלי לגוע ברעב . מזונם של הקוליברים מרכב מצוף פרחים ומחרקים רכים . הם תוקעים את מקורם הארך לתוך הפרחים ומוצצים את הצוף , תוך כדי עמידה ורפרוף באויר . לשונם ארכה ודמוית מרזב ובעזרתה הם שואבים את הצוף . לרבים מהם יש מקור ארך , אצל הקוליברי ארך - המקור , לדגמה , ארכו 1 1 סנטימטר - כמחצית מארך גופו . לרבם אין חיי משפחה . הנקבה בונה קן משכלל מטחבים וקורי עכביש ומטילה בו שתי ביצים לבנות . הדגירה נמשכת שנים - שלושה שבועות והגוזלים שוהים בקן עוד שלושה שבועות , שבמהלכם מאכילה אותם האם במזון נוזלי מעכל - למחצה שהיא מקיאה לתוך פיותיהם הפעורים . רפרפים צופית קולנוע הסרט המדבר - הקולנוע - שתחלתו בסרט האלם - הראינוע - הוא האמנות הפופולרית ביותר במאה ה - סב . יחד עם הטלויזיה , ופעמים רבות באמצעותה , הקולנוע הוא צורת הבדור העקרית של מיליוני בני אדם בכל רחבי העולם . תעשית הקולנוע מקיפה את כלל בעלי המקצוע המשתתפים בתהליך יצורו , הפקתו והפצתו של סרט הקולנוע : מפיקים , במאים , תסריטאים , צלמים , עורכים , שחקנים , מאפרים , מעצבי תפאורה ולבוש , תאורנים ושאר בעלי מלאכה , וכן מפיצים , מקרינים , פרסומאים ואנשי יחסי צבור . סרט הקולנוע הוא מוצר אמנותי , שבעשיתו משלבים שקולים של צורה ויפי . אך הוא גם מוצר תעשיתי שבהכנתו שתפים בעלי מקצוע , שרבים מהם טכניים . בהפקת הסרטים גם משקעים סכומי כסף גדולים , ויוצריהם מצפים לקבלם בחזרה ברוחים שיפיקו מהם . לא במקרה היו רבים מחלוצי הקולנוע אנשי עסקים , כמו הממציא האמריקני תומס אלוה אדיסון או שני הצרפתים , האחים אוגיסט ולואי לימיר . לקולנוע אין נקדת התחלה ברורה - הוא תוצר של המצאות ופתוחים טכניים שהחלו מאז הביט האדם הקדמון על צלליות במערתו ונמשכים עד עצם היום הזה , בעדן המחשב . בכל זאת נחשבת ההקרנה הפמבית הראשונה , בפריס בשנת 1895 , שנעשתה באמצעות ה " סינמטוגרף " , המצאתם של האחים לימיר , לראשיתו של הקולנוע . הבחירה ברגע זה מוכיחה את חשיבותו של קהל הצופים לקיומה של אמנות זו . האחים לימיר - חלוצי הקולנוע תרומתם של האחים אוגיסט ( 1862 - 1954 ) ולואי ( 1864 - 1948 ) לימיר לקולנוע אינה מתמצה בהמצאות הטכנולוגיות שיצרו או שכללו . בנוסף לאמצעים הטכניים , כלי העבודה של הקולנוע , הם גם האבות של כמה מהאמצעים הספוריים שלו . אוגיסט לימיר היה איש כספים מצין , לואי - שהיה רופא בהשכלתו - היה ממציא . בשנת 1893 , לאחר שאביהם פרש מנהול מפעל הצלום שהקים , התפנו השנים מעסוקיהם האחרים והחלו להתמקד בפתוח היסודות הטכניים של הקולנוע . המצאותיהם ההנדסיות אפשרו לגליל הצלולואיד לנוע במהירות אחידה במצלמת הקולנוע ובמכשיר ההקרנה , ויצרו בכך את אשלית התנועה בקולנוע . בשנת 1895 החלו האחים להדגים את אפן פעלתו של הסינמטוגרף , המכשיר שהמציאו . המכשיר החדשני עורר התלהבות ותשומת - לב רבה בצרפת , וגם בלונדון ובניו - יורק , שאליהן הגיעו האחים במהלך שנת 1896 . כרזה משנת 1895 לסרט הראינוע הראשון , הסרט האילם , - המשקה שהושקה : מאת לואי לומייר , המראה ילדים המשחקים בצינור מים . עם התפתחות הטכניקה של עשיית סרטים נעשו עלילות הסרטים ארוכות ומורכבות יותר ויותר . הקוליברי , העוף הקטן בעולם , שואב צוף מפרח במקורו הארוך יחסית לממדי גופו .

קודם  |  הבא