ציור

עמוד:49

מצרים , בבל ואשור הורישו לנו מספר רב של תבליטים צבועים וציורי - קיר , המתארים הוי , מסעות ציד ונצחונות בקרב . תאורים אלה הם , בחלקם , בני 5,000 שנה ויותר . אצל היונים והרומאים היתה אמנות ציורי - הקיר בארמונות ובבתי עשירים מרהיבה בצבעוניותה , כפי שהתגלו , למשל , בארמון המלך האגדי מינוס באי כרתים ובחפירות העיר האיטלקית פומפי שכסתה באפר . ציורים אלה נותנים לנו משג על אמונותיהם וארח חייהם של עמים אלה בימי קדם . הנושאים המרכזיים שהעסיקו אותם היו חדות החיים , התענוגות , יפי גוף האדם וההרמוניה של תנועותיו . גם ציורי הכדים ורצפות הפסיפס , המתארים את עולם האגדה והאלים , מושכים את העין ביפים . עם זאת , אצל המצרים , היונים והרומאים היה הציור במעמד של אמנות נחותה , לעמת האדריכלות והפסול . הציור באמנות הנוצרית עם התפשטות הנצרות נודעה לציור משמעות סמלית דתית חשובה . נושאיה העקריים של האמנות הנוצרית הקדומה היו הדג , היונה והכבשה , סימני ההכר של ישו וחסידיו בימים שנרדפו בקיסרות הרומית . במאות ה - 5 וה - 6 קשטו הכנסיות בעקר ביצירות פסיפס , ואלו המאות ה - 11 - 12 הן תקופת ציורי - הקיר הגדולים - הפרסקו ( פרוש המלה באיטלקית - רענן ) . ציורים אלה על קירותיהם של הכנסיות המחישו להמונים את ספורי המקרא והברית החדשה . בתקופה זו אף החלו לאיר ספרים - כתבי קדש וסדורי תפלה - לשמושם ולהנאתם של השליטים והכנסיה . האמן האיטלקי ג'וטו , שחי בסוף המאה ה - 13 ובשליש הראשון של המאה ה - 14 , המשיך את מסרת ציורי - הקיר , אולם שנה את סגנונם . במקום הדמיות הקפואות הציור המצרי הקדום שנחשף בהיכלות , בקברים ובמקדשים רבים , נעשה בסגנון קבוע ונוקשה . הדמויות הרבות המופיעות בו מתאפיינות בדו - ממדיות : חלק הגוף העליון נראה מלפנים ואילו חלק הגוף התחתון נראה מן הצד . בתמונה - ציורים מצריים קדומים מעטרים קבר בתבי .

קודם  |  הבא