קנאים

עמוד:234

כגון הבנה ומהגוני . אבל עקר עשרה של קמרון הוא הנפט , שהתגלה בה ב - 1973 ומהוה מחצית מן היצוא . מאדמתה כורים גם בוקסיט , וקמרון הקימה מפעל גדול להפקת אלומיניום ממחצב זה . עקר התעשיה - יצור מזון , טקסטיל , מפעלי הרכבה ומוצרי צריכה פשוטים . היסטוריה בימי הבינים שלטה בצפון קמרון ממלכת קנם - בורנו . ראשוני האירופים שהגיעו לחוף קמרון במאה ה - 15 היו הפורטוגלים . לארך החוף הוקמו ישובים מבצרים , ששרתו את סוחרי העבדים . משם הובאו העבדים לאמריקה . הגרמנים קבלו את החסות על קמרון בשנת 1884 , על פי הסכם לחלקת אפריקה בין מעצמות אירופה . במלחמת העולם הראשונה נכבשה הארץ בידי כחות בריטניה , צרפת ובלגיה , ואחרי המלחמה קבלה צרפת את מזרח הארץ ( רב השטח ) כמנדט מטעם חבר הלאמים , ובריטניה קבלה את חלקה המערבי . הסדר זה שב ואשר בידי האו"ם ב - 1946 . החלק הצרפתי קבל עצמאות ב - 1960 . כעבר שנה נערך משאל - עם בחלק הבריטי ובעקבותיו הצטרפו תושבי האזור הצפוני שלו לניגריה , ואלו תושבי האזור הדרומי הצטרפו לקמרון העצמאית . מאז העצמאות ובמשך 22 שנה , עד 1982 , שלט בה אחמדו אהיג'ו - תחלה במשטר רב - מפלגתי ומאז 966 1 במשטר חד - מפלגתי . שלטון היחיד בקמרון נמשך גם בימי יורשו , פול ביה , יליד 1933 , שהיה בזמן שלטונו של אהיג'ו ראש ממשלה . אך בראשית שנות ה - 90 החל לגבר כחה של האופוזיציה לשלטונו , ובלחצה נאלץ לקים ב - 1992 בחירות חפשיות . בבחירות אלה נצחה מפלגת השלטון , לאחר שרבים מן התושבים החרימו אותן , וביה הוסיף לכהן כנשיא - אם כי בראש פרלמנט רב - מפלגתי . אפריקה בנטו פיגמאים קו המשוה " קנאים " לוחמי חרות יהודים שפעלו בסוף תקופת בית שני , בזמן המרד הגדול ( 66 - 73 לספירה ) , כנגד שלטונה של האימפריה הרומית בארץ . הם הטיפו לא להשתעבד לשלטון הזר ונלחמו בו בקנאות . כת הקנאים נוסדה בתחלת שלטונם של נציבי רומא ביהודה , בשנת 6 לספירה , והפיכתה לפרובינקיה ( מושבה ) רומאית . הכת פעלה במשך התקופה שבה שלטו הנציבים הרומאים בארץ - ישראל , חוץ מימי מלכותו של אגריפס ה - 1 ( בשנים 41 - 44 לספירה ) . בהשקפת עולמם דמו הקנאים לפרושים , אלא שהם הפכו את אהבת החרות לעקרון דתי . הקנאים טענו כי ההשתעבדות למלכות בשר ודם כמוה כבגידה בה', מלך המלכים , והיא בחזקת " יהרג ואל יעבר " . לכן חובה להלחם בשלטון הזר ולסלקו מן הארץ . גם התקוות המשיחיות אשר רוחו באותה התקופה הפיחו בהם רוח של מרד בשלטון הזר . מנהיגי הקנאים והיריבות הפנימית יהודה איש גמלא , שכנה יהודה הגלילי , יסד את כת הקנאים יחד עם צדוק הכוהן . הוא פעל בעקר בגליל . יוסף בן מתתיהו מספר , כי יהודה הגלילי הטיף למרד בגלל התנגדותו למפקד שערך הנציב הרומאי לצרך הטלת מסים בשנת 6 לפני הספירה . יהודה הגלילי טען , כי הנאמנות לאלוהים אינה עולה בקנה אחד עם ההכרה בשלטונה של רומא , ועל כן אין להעלות מס לשלטון וחובה דתית היא להלחם לעצמאות ולקיום חקי התורה . הקנאים עברו בארץ והתנפלו על הרומאים ועל משתפי הפעלה עמם . יהודה הגלילי עצמו מת עוד לפני פרץ המרד הגדול , אך התנועה הוסיפה לפעל בהנהגת בניו . שנים מבניו , יעקב ושמעון , נצלבו על ידי הנציב יוליוס טיבריוס אלכסנדר ב - 48 לספירה . צעיר בניו , מנחם , היה מנהיג הסיקריקין ( הקנאים הקיצוניים ) בירושלים בעת פרץ המרד בשנת 66 . הוא נהרג בידי אנשי מפלגת המתונים ובראשם אלעזר בן חנניה . הסיקריקין המיקריים או הסיקריקין - " נושאי הפגיון " - היו הקיצוניים שבין הקנאים . כנוים בא מהשם פגיון - ברומית סיקה , שבו השתמשו לחסול מתנגדיהם . הסיקריקין נקטו שיטות של טרור אישי נגד משתפי הפעלה עם הרומאים . הידועים שבמנהיגיהם היו אלעזר בן יאיר מפקד מצדה בשלהי המרד , ושמעון בר גיורא . אלעזר בן יאיר , שהיה ראש הסיקריקין ומפקד מצדה בשלהי המרד נגד הרומאים , היה קרוב משפחתו של יהודה הגלילי . מנהיג קנאי סיקריקי אחר היה שמעון בר גיורא , ויריבו מפלג אחר של הקנאים היה יוחנן מגוש חלב , אף הוא ממנהיגי המרד . הקנאים , שהתבצרו בירושלים לאחר נפילת מבצריהם בצפון הארץ - צפורי , יודפת , גוש חלב , טבריה , מגדל וגמלא שבגולן - היו לא רק מפלגים בינם לבין עצמם , אלא גם מסכסכים עם האצלה והכהנה . סכסוך זה התבטא בהדחת הכוהן הגדול ובהחלפתו באחד מפשוטי העם ( שנבחר בגורל ) . המאבקים החלישו את יכלתם של הקנאים להתמודד עם לגיונות רומי , ועל כך אמרו חז"ל : " מקדש שני מפני מה חרב ? מפני שהיתה בו שנאת חנם " ( יומא ט ) . עם זאת , מגני ירושלים בפקודו של יוחנן מגוש חלב , עמדו בגבורה מול המצור הרומאי , והובסו רק לאחר מאבק קשה וממשך בחדש אב , שנת 70 לספירה . גם לאחר מפלת ירושלים לא הורידו הקנאים את נס המרד , אנדרטת זיכרון ביאונדה בירת קמרון , ובה דמותו של אחמדו אאיצ'ו - שליטה של קמרון מאז שקיבלה את עצמאותה . אונדה אינה הגדולה בערי המדינה אלא דואלה , עיר הנמל .

קודם  |  הבא