קולנוע, סרטים

עמוד:155

קולנוע , סרטים מדי שנה נוצרים ברחבי העולם אלפי סרטים ארכים וקצרים , תעודיים ועלילתיים , עשויים בידי אנשי מקצוע או בידי חובבים . סרטים עצובים ומצחיקים , רציניים וקלילים , בסגנונות ישנים או חדישים - וכלם מוצאים להם קהל צופים . בבתי - הקולנוע ועל מרקעי הטלויזיה , בפילם או בוידאו , יש לסרטים נוכחות עצומה בחיינו . דמויים ותמונות מסרטי קולנוע מופיעים שוב ושוב בסרטי פרסמת . תצלומים של כוכבי קולנוע מעתקים על גבי כרזות ענק או בתצלומי צבע בעתונים , ומדגימים למעננו ערכים כמו יפי וכח , גבריות ונשיות , הסביבה שלנו גדושה בתמונות נעות , והתרבות שלנו הופכת חזותית יותר ויותר . סרטי הקולנוע והצופים בהם מקימים ביניהם יחסים של תלות הדדית . הסרטים מופקים באפן כזה , שקהל רחב ככל האפשר יבין אותם , יהנה מהם וירצה לשלם את דמי הכרטיס כדי לחזות בהם . זהו , במדה רבה , סוד כחה של הוליווד , עיר הסרטים האמריקנית ובירת הקולנוע העולמית . הוליווד מציעה לנו סרטים המחקים את הצלחות העבר , ומנסה ליזם סרטים החוזרים על הצלחות ההווה . לצופה בסרטים יש הערכה על האפן " הנכון " שבו סרטים צריכים לפרש עלילה , להציג גבורים חיוביים או שליליים , ולהעניק לנו לקח או מוסר השכל . צופי הסרטים הראשונים נמלטו מהאולם בבהלה כאשר חזו בצלום של רכבת מתקדמת לעברם . היום תינוקות צופים בוידאו כמעט מהשבועות הראשונים לחייהם , והקולנוע הוא חלק מאתנו . אנו מכירים מראש את החקים הבסיסיים של המערבון , של סרט האימה או של הסרט המוסיקלי . בכל זאת , תפקידו של כל סרט וסרט הוא להפתיע אותנו ולחדש לנו במסגרת הידועה מראש . כיצד יוצרים סרטים ? אמנות הקולנוע מבססת על אשלית התנועה . זוהי אשליה אופטית ( אשליה שמקורה בראיה ) , הנוצרת על ידי הקרנת התמונות ברצף ובמהירות קבועה . כשאנו צופים בסרט , אנו רואים למעשה רצף של תמונות ניחות ( לא נעות ) , המקרנות באולם אפל על גבי מסך בהיר בקצב של 24 תמונות לשניה . כשהתמונה מתחלפת , נחסמת אלמת האור של המקרן והמסך נותר חשוך , אך מכיון שהתמונות מופיעות ונעלמות במהירות רבה , נוצרת אצל הצופה אשליה של תמונה רציפה ואחידה המצויה בתנועה . למעשה , מחצית מזמן ההקרנה אנו יושבים באפלה גמורה , מבלי שנהיה מודעים לכך ! עקרון הפעלה של כל המקרנות , ממסרטת חובבים ( " סופר 8 " ) ועד למסרטות מתחכמות של מסך רחב ( כמו הסינמסקופ ) , הוא זהה : המסרטה חושפת תמונות בקצב קבוע ; סרט הצלום מדפס באותו קצב ; ולבסוף הסרט מקרן במהירות זהה באולם הקולנוע . ראשיתו של הסרט ברעיון או בספור עלילה שהתסריטאי כותב . התסריט הוא " ניר העבודה " שעל פיו מופק הסרט , ובו מצינים התכן והמבנה של עלילת הסרט , והשיחות שמנהלות הדמיות המשתתפות בו . אולם כדי להפך את התסריט לסרט דרוש כסף , ובשלב זה מתחיל המפיק לפעל . הוא משיג את הכסף הדרוש להפקת הסרט ומפקח על הצדדים הטכניים והכלכליים במהלך הפקתו . הבמאי מפקח על התהליכים היצירתיים של הכנת הסרט . הוא המדריך את השחקנים והצלמים כיצד עליהם למלא את תפקידיהם כדי שייטיבו לבטא את הרעיונות והאפי היחודיים לסרט . השחקנים מגלמים את הדמיות בסרט , למן הדמות הראשית ועד לאחרון הנצבים . הצלם ממנה על התאורה , על תנועת המצלמה ועל אפי התמונה המצלמת . על שמור הדיאלוגים , פעלולי הקול והמוסיקה - שלרב נוצרת ומקלטת לאחר תם הצלומים - אחראים טכנאי הקול . לאחר שכל בעלי התפקידים האלה בצעו את המוטל עליהם מגיע תורו של העורך . הוא בוחר מבין התמונות הרבות שצלמו את אלה הנראות לו ביותר , ומחבר אותן ברצף המתאים ביותר לדעתו לקצב העלילה , למבנה ולתכנים שלה . הוא גם מתאים את פס התמונה לפסקול . כאשר הכנת המוצר מסתימת מתחילים המפיץ והפרסומאי לפעל . תפקידם הוא להביא לידיעת הצבור בדרכים מדרכים שונות שנוצר סרט חדש , ולהפיצו באולמות הקולנוע . שקט ! מצלמים ! מהרגע שבו העלה התסריטאי את המלים הראשונות על דף התסריט ועד לרגע שבו שלם מחיר הכרטיס הראשון לצפיה בסרט , חולפות לעתים שנים אחדות . צלומי סרט עלילתי בארך מלא , שזמן הקרנתו הוא שעה וחצי ויותר , נמשכים לרב כמה חדשים . גם העריכה של החמר המצלם אורכת זמן רב . במשך כל זמן עשיתו של הסרט מוטל עמס כבד על כל השתפים בהכנתו . עשרות ולעתים מאות בני אדם , ממחלקי תה ומכיני מזון ועד לבמאי או לכוכבי הסרט , שתפים ליצירה הקולנועית , ורבם עובדים שעות ארכות מדי יום . יש לקבל החלטות רבות לפני התחלת הצלומים : יש לבחר את צות השחקנים , הצלמים ושאר בעלי המקצוע המערבים בעשיה , ואת אתרי הצלום . קימות דרכים אחדות לעשות סרט , ובכל אחת מהן חלקת התפקידים בין יוצריו שונה . מקור השני הזה בתפיסות ובגישות אמנותיות שונות ובאפשריות הכלכליות והטכנולוגיות העומדות לרשות תמונה מהסרט הדרמתי רומנטי " קזבלנקה " , שהופק בשנת 1942 בהשתתפותם של השחקנים אינגריד ברגמן והמפרי בוגרט . הסרט מוקרן עדיין בהצלחה בסוף שנות התשעים .

קודם  |  הבא