עמוד:56

רובינזון קרוזו על אחד משלשת איי חואן פרננדס ישב ארבע שנים וחצי , מ - 1704 עד 1709 , המלח הבריטי אלכסנדר סלקירק , שאניתו נטרפה והוא היחיד שנצל ממנה . סלקירק שמש השראה לרומן המפרסם " רובינזון קרוזו " של הסופר האנגלי דניאל דפו , ולכן קרוי אי זה גם " אי רובינזון קרוזו " . השמאל " בראשותו של סלודור אינדה . הוא הנהיג רפורמות והלאים את המכרות , שהיו בבעלות אמריקנית , ועל כן הסתכסך עם ארצות - הברית . בשנת 1973 התחוללה בצ'ילה הפיכה צבאית - ככל הנראה בסיוע סוכנות הביון האמריקנית . אינדה נרצח ולשלטון עלתה כת צבאית בהנהגתו של הרמטכ"ל הקודם , הגנרל אוגוסטו פינוצ'ט ( פינושה ) , יליד 1915 . הוא בטל את הדמוקרטיה והנהיג דיקטטורה צבאית אכזרית , ובין השאר הוציא להורג , ללא משפט , אלפים רבים ממתנגדיו ; הרבה מדינות הטילו בעקבות זה חרם על צ'ילה . עם זאת הצליח פינושה לשפר את מצבה הכלכלי של צ'ילה , בין השאר על ידי בטול צעדי ההלאמה של אינדה . למרות זאת גברה ההתנגדות לשלטון הרודני של הכת הצבאית , וב - 1988 , בלחץ הצבור הרחב ומנהיגים פוליטיים יריבים , נאלץ פינושה להעמיד עצמו לבחירות לנשיאות מול מעמד מתחרה מטעם מפלגות השמאל והמרכז . פינושה הפסיד בבחירות אלה , והמדינה חזרה לשלטון דמוקרטי אחרי 18 שנה . עם זאת המשיך פינושה לעמד בראש הצבא עד מרס 1998 . בחדש אוקטובר 1998 הוא נעצר משהגיע ללונדון , בעקבות דרישה של ממשלת ספרד להסגירו ולהעמידו לדין בשל התעללות באזרחים בתקופת שלטונו . בינואר 2000 נבחר ריקרדו לגוס , איש המפלגה הסוציאליסטית לנשיא צ'ילה . הוא הקדים ברב קטן בלבד את מתחרהו איש הימין . היהודים כשקבלה צ'ילה את עצמאותה בראשית המאה ה - 19 התירה לזרים , וליהודים בכללם , להכנס לארץ , אף שתפלה לא - קתולית בגלוי התרה רק ב - 1856 . מאז 1882 הגיעו לארץ יהודים ממזרח אירופה . ארגון יהודי ראשון הוקם בשנת 1909 . משנות ה - 20 של המאה ה - 20 התגברה האנטישמיות בצ'ילה , וביחוד בימי מלחמת העולם השניה . בימי שלטונו של אינדה ברחו יהודים רבים מצ'ילה , שכן הם היו מבעלי התעשיה והעסקים שם . כיום יושבים בצ'ילה כ - 17,000 יהודים , רבם בסנטיגו . אוקינוס השקט אי הפסחא אינדיאנים אמריקה הדרומית אנטארקטיקה ארץ האש דיג דיקטטורה סגלן , מצר נחשת סנטיגו רעש אדמה ציפר , משה פסל ישראלי . יצר תחלה פסלים צורניים ואחר פסלים מפשטים . ידועים במיחד גן הפסלים שהקים בצפת והאנדרטה לפורצי הדרך לירושלים . חי בשנים סו9 2 - 1989 . משה ציפר נולד בגליציה ועלה לארץ - ישראל כחלוץ בגיל שבע - עשרה . הוא עבד בסלילת כבישים , חלה בקדחת , אשפז בצפת והתאהב בנופה . לאחר שהחלים חזר ציפר לעבד בכבישים , וב - 1924 גמר אמר להיות פסל . בבית - החולים הוא יצר את גלופי העץ הראשונים שעוררו התפעלות . הוא נסע לוינה ולמד בבית - ספר לאמנות ולאחר מכן השתלם בברלין . תערוכותיו העמידו אותו בשורה הראשונה של הפסלים בארץ . בשנת 1954 הוא נענה להזמנת עירית צפת להשתקע בעיר . לרשותו העמד " חמאם " טורקי נטוש , והוא שפצו והפך אותו למשכן ולאכסניה אמנותית . ב - 1959 החליטו הוא ורעיתו רחל להקים גן פסלים גדולי ממדים ולהקדישו לעיר . המלאכה התקדמה ביתר מהירות לאחר שציפר פרש מהוראת הפסול בבתי - ספר לאמנות במרכז הארץ . הגן השלם ב - 1977 ותשעת הפסלים המפשטים הגדולים שבו משתלבים ברקע הטבעי של צפת . לפני שעבר לפסול מפשט נודע ציפר כפסל פיגורטיבי ( צורני ) מכשר ויצר באבן דיוקנאות של אישים כויצמן , בן גריון ואינשטין . הוא הקים אנדרטות ומצבות מרשימות , ובהן של ברל כצנלסון , ביאליק , גולומב ובורוכוב . בין יצירותיו החשובות האנדרטה לפורצי הדרך לירושלים , תבליט " שבטי ישראל"ב " יד - ויצמן " , גלעד חללי נצנים , יד לזכר חללי קבוצת גבע , מצבה לחללי נתניה במלחמת העצמאות , קיר מקשט במוזאון ההגנה בתל - אביב , פסל " החלוץ האלמוני " שהצג ביריד העולמי בניו - יורק ו " אשת לוט " שנחצב בגוש מלח והצג בתערוכת בריסל ב - 1958 . אנונות מודרנית ~ פוסטמודרנית אנונות מפשטת פסול ציקדה בשם זה מכנים חרקים רבים בעלי גלגול חסר ( חסרים את שלב הגלם ) , הנמנים עם כמה משפחות בסדרת אחידי הכנף . זכר הציקדה משמיע צרצורים רמים או צקצוקים , אשר הקנו לציקדה את שמה . מספרם של מיני הציקדות מגיע עד 35 אלף והם נפוצים בכל רחבי תבל . בישראל ידועים כ - 280 מיני ציקדות . המינים הבולטים בישראל הם הציקדית הירקה הקטנה המזיקה לצמחי גן הירק ; ציקדת האשל המכנה גם גבנונית האשל , שמחזה בולטים שני קוצים דמויי קרנים . היא חיה על עצי אשל ושטים בנגב ובסיני . בולטים ביחודם זחלי הקצפית המפרישים ריר דמוי קצף המגן עליהם מיבש ומטורפים . הזחלים הירקים מצויים על צמחים רבים בצפון הארץ ובמרכזה . קול צורם וגם ערב לאזן המין השכיח בישראל הוא הציקדה השחרה הנראית כזבוב גדול ושחר שארכו כשלושה סנטימטרים . לציקדה זו יש חדק מציצה חד , שבעזרתו היא קודחת בצמחים ויונקת את המהל שלהם . בחזה מצויים שני זוגות כנפים קרומיות , והיא מיטיבה לעופף . כאשר הציקדה עומדת על ענפי ארן הציקדה הישראלית דומה במראה החיצוני שלה לזבוב גדול ושחור . בארץ מצויים מינים אחדים של ציקדות המציקות לחקלאים . אנדרטה לזכרם של סוללי הדרך לירושלים במלחמת העצמאות , מאת הפסל משה ציפר , מופיעה על בול . הפסוק . אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני " חקוק על לוח שיש בראשה .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר