צאלון

עמוד:8

" צאינה וראינה " מסדר על פי פרשות השבוע ומביא אף את ההפטרות שלהן . לשון הספר היא עממית מאוד , והמחבר מביא בו הרבה אגדות ומעשיות מהמדרש . הוא גם מעיר הערות המכונות להיות דברי הטפת מוסר . פרושי הספר מבססים בעקר על הפרוש לתורה שחבר בחיי בן אשר בשנת 1291 בסרגוסה שבספרד . הספר " צאינה וראינה " יצא לאור ביותר ממאתים מהדורות ותרגם בשלמותו או בחלקו ללטינית , לאנגלית , ללדינו ולגרמנית . הפטרה יידיש פרשת השבוע תורה צאלון עץ גבוה ורב ענפים ממשפחת הקסלפיניים . הצאלון בולט בפריחתו האדמה היפהפיה , ובחדשי הקיץ הוא נראה כאפוף בלהבה אדמה . הצאלון הוא עץ גבוה ורחב צמרת , שעליו הגדולים מנצים פעמים . פרחיו מרבים , אדמים וגדולים . יש להם 10 אבקנים , חמשה עלי גביע אדמים וחמשה עלי כותרת , שגם הם אדמים , אך אחד מהם קצר יותר וצבעו לרב צהבהב . לאחר ההאבקה מתפתחים הפרות , שהם תרמילים שטוחים ויבשים המגיעים עד לארך מחצית המטר ובולטים למרחוק בגדלם ובצבעם החום . בישראל מצויים רק חמשה נציגי בר של משפחת הקסלפיניים : החרוב , כליל החרש , ושלושה מינים מדבריים של כסיה . אולם בין צמחי התרבות , ובעקר בין עצי הנוי , מצויים מינים רבים ממשפחה זו . בולטים ביניהם עצי הפרקינסוניה השכנית הקוצניים ובעלי אשכולות הפרחים הצהבים ועצי הבוהיניה הארגמנית , שפרחיהם ארגמניים או לבנים . הבולט בין עצי הנוי שבארצנו , הנמנים עם משפחה זו , הוא הצאלון הנאה , שמולדתו באי מדגסקר שבאפריקה הטרופית . מאי זה הופץ הצאלון הנאה ברחבי העולם , והוא עץ נוי מקבל במישור החוף , בעמקים ובבקעת הירדן . חרוב כל"ל החרש צמחים צב , צבים הסדרה הקדומה והירודה מבין הזוחלים החיים בימינו . גופם שטוח , רחב וקצר והוא עוטה שריון כבד ובו שני פתחים . בסדרה ו ו משפחות ובהן 72 סוגים וכ - 220 מינים הנפוצים בכל העולם . רב המינים חיים באזורים הטרשיים והסובטרופיים . מקומות החיות שלהם רבים ומגונים , והם חיים בים , במקוי מים מתוקים וביבשה . הצבים הם מן הקדומים בזוחלים . הם הופיעו בתקופת הטריאס , לפני כ - 180 מיליוני שנים , ומאז לא השתנו הרבה . הצבים שונים מאוד זה מזה בגדלם . הקטנים מבין צבי הבצה ארכם אינו עולה על 10 סנטימטרים , ולקטן בצבי ישראל - צב יבשה מדברי - שריון בארך 12 סנטימטר בלבד . הגדול בצבי היבשה הוא צב יבשה ענק מאיי אלדברה שבאוקינוס ההודי . ארך שריונו 1.4 מטרים ומשקלו 250 קילוגרם . מתחרים בו בגדלם צבי היבשה הענקיים מאיי גלפגוס שבאוקינוס השקט . הגדול בין הצבים החיים כיום הוא הצב הגלדי החי בים ומזדמן אף בחופי ישראל . ארך שריונו עולה עד 1.8 מטרים ומשקלו עד טונה אחת . רבים מן הצבים משמשים את האדם לשמושים שונים וערכם הכלכלי רב . צבים רבים וביציהם , ובעקר צבי - ים , נחשבים מאכל תאוה ברחבי העולם . הצב בתוך ביתו הוא גר גופו של הצב מכסה כלו בשריון עבה , לרב כפול . זהו שריון גרמי ( עשוי עצם ) הבנוי מלוחיות גרם שיוצר הדרמיס - העור התחתון . הלוחיות מחברות לצלעות ולחגורות הגפים . שריון קרני נוסף , הבנוי מגני קרן שצורתם ומספרם קבועים , מפרש על ידי האפידרמיס - העור העליון . בכמה מינים השריון מנון ורך . בשריון קימים שני פתחים : מלפנים פתח להוצאת הראש , הצואר והגפים הקדמיים , ומאחור פתח להוצאת הזנב והגפים האחוריים . יש צבים המכנסים המוני צבים ימיים פותחים במסע אל האוקיינוס . יופיו הרב של עץ הצאלון , על נופו מרובה הענפים ואשכולות פרחיו האדומים כלהבה , בולט ברחובות ארצנו ומוסיף להם נוי .

קודם  |  הבא