ליטא

עמוד:60

והרוסים תשעה אחוזים בלבד . השאר הם פולנים ( בעקר בבירה וילנה , שהיתה זמן מה בתחום פולין ) , בילרוסים ואוקראינים . לכן הבעיה הלאמית בליטא אינה חריפה ביותר . השפה הליטאית אינה דומה לשום שפה אירופית אחרת , אם כי היא דומה דמיון רחוק לשפה הלטוית . 68 אחוזים מתושבי ליטא חיים בערים . הגדולה בהן היא הבירה וילנה ( וילניוס בליטאית ) שבמזרח המדינה , ובה כ - 600,000 תושבים . ערים גדולות אחרות הן קובנה ( קאונס בליטאית ) , שהיתה הבירה בשנים 1920 - 1940 ( 430,000 תושבים ) , וקליפדה ( ממל בגרמנית ) , עיר הנמל היחידה של המדינה ( 210,000 תושבים ) . ליטא , כמו שאר הרפובליקות הסוביטיות לשעבר , עדין נתונה באמצע שנות ה - 90 בשפל כלכלי עקב המעבר למדינה עצמאית ומכלכלה מתכננת לכלכלת שוק . מעבר זה פגע קשות בתעשיתה , ועוד יותר בחקלאותה . גם המחסור במקורות אנרגיה עצמיים מכביד על כלכלתה . רב ההכנסה הלאמית מקורה בתעשיה . מקום חשוב בכלכלה תופס ענף העצים ועבודם התעשיתי . ליטא היא רפובליקה בעלת משטר דמוקרטי . בבחירות הראשונות לפרלמנט שלה , שנערכו ב - 1990 , כשליטא עדין היתה תחת שלטון סוביטי בפעל , זכו לרב מכריע מפלגות הימין . אך בבחירות בנובמבר 1992 התהפכו היוצרות : מפלגת הפועלים הדמוקרטית זכתה לרב מחלט , והימין נחל מפלה . לנשיא ליטא נבחר מזכיר המפלגה הקומוניסטית לשעבר . היסטוריה הליטאים הגיעו לארץ הנושאת היום את שמם ממזרח , לאחר שנדחקו בידי העמים הסלויים שישבו שם . תקופה ארכה בימי הבינים היו נתונים לשליטתם של מסדרי אבירים גרמנים . למיסדה של ליטא נחשב גדימין , בן המאה ה - 14 , שאמנם לא הצליח לגרש את הגרמנים מן החוף הבלטי , אך כבש שטחים גדולים בבילרוס ובאוקראינה של היום . נכדו , יגילו , נשא לאשה בסוף המאה ה - 14 את ידויגה , מלכת פולין , והביא לידי אחוד שתי הממלכות בראשות שושלת היגילונים . בעקבות נשואין אלה קבלו הוא ובני עמו את הדת הקתולית . ליטא ופולין נשארו מאחדות עד לחלקתה השלישית של פולין , בשנת 795 1 . בחלקה זו ספחה ליטא לרוסיה הצארית ונשארה כפופה לשלטונה האכזרי עד 1915 . באותה שנה , במהלך מלחמת העולם הראשונה , נכבשה בידי הגרמנים . ב - 1918 , עם מפלת הגרמנים במלחמה , הכרזה ליטא רפובליקה עצמאית , אך ב - 1920 נקרעה ממנה וילנה בידי הפולנים , ולכן העברה הבירה לקאונס ( קובנה ) . זאת ועוד , מחציתה הדרומית של רצועת החוף שלה , ובכללה העיר קליפדה ( ממל בגרמנית ) , קבלה על פי חוזה ורסי מעמד מיחד של חבל אוטונומי , בגלל אכלוסיתה הגרמנית הגדולה . ליטא סבלה גם מבעיות פנים קשות . בתחלה שרר בה משטר דמוקרטי , אבל ב - 1926 הוקמה בה דיקטטורה צבאית והפרלמנט פזר , ומאז 1932 שלט בה משטר פשיסטי . ב - 1940 נכנס הצבא האדם לליטא ולשתי הרפובליקות הבלטיות האחרות , על פי הסכם בין ברית - המועצות לגרמניה הנאצית מ - 1939 , וליטא היתה לרפובליקה סוביטית . הליטאים לא ששו כלל לשליטיהם החדשים , אך יכלו להתנחם בכך שהסוביטים קרעו את בירתם העתיקה , וילנה , מפולין והעבירוה לידיהם . ב - 1941 נכבשה ליטא בידי הגרמנים ונשארה בידיהם עד שחרורה בידי הרוסים ב - 1944 ו - 1945 . לקראת השחרור נמלטו מליטא רבבות ליטאים ששתפו פעלה עם שלטונות הכבוש הגרמניים . בתקופת השלטון הסוביטי עברה החקלאות תהליך של קולקטיביזציה . רבבות אכרים עצמאיים , שהתנגדו לתהליך זה , הגלו לברית - המועצות , ובליטא עצמה ישבו רבבות רוסים , בילרוסים ואוקראינים . ב - 1990 החליטה ליטא על פרישתה מברית - המועצות ועל כינון רפובליקה עצמאית , וב - 1991 הגשימה את ההחלטה והיתה למדינה עצמאית . יהודי ליטא ידיעה ראשונה על יהודים שישבו בליטא היא משנת 1321 , ולאחר מכן מהמאה ה - 17 , וביתר שאת מהמאה ה - 18 . תחלה בליטא - פולין העצמאית ואחר כך תחת שלטון רוסיה , ידעו היהודים שנות רוחה ושגשוג , והארץ היתה למרכז רוחני יהודי חשוב . וילנה הבירה , שכנתה " ירושלים דליטא " , הגיעה לפריחתה הרוחנית במחצית המאה ה - 18 , בית - כנסת , אחד מרבים , בוויז'וני שבליטא , ששימשה שנים רבות מרכז רוחני יהודי תשוב , הקהילה היהודית המפוארת ורבת השנים בליטא הגיעה לקיצה בימי מלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים . וילנה בירת ליטא ( בתמונה ) , היא אחת משלוש הערים הגדולות והמרכזיות שבה . האחרות הן קובנה וממל .

קודם  |  הבא