מושבה

עמוד:197

שפרסם אליעזר יפה בשנת 1919 . ואלה הם : קרקע לאמית , עבודה עצמית , עזרה הדדית , קניה ושווק משתפים . המושב הראשון , נהלל , נוסד ב - 1921 ומיד אחריו כפר יחזקאל - שניהם בעמק יזרעאל . גם המושבים הנוספים הוקמו בתחלה בעמק , ואלו בראשית שנות ה - 30 הוקמו מושבים רבים בשרון וביהודה . מושבים אלה נוסדו במסגרת " התישבות האלף " , שמטרתה היתה לישב אלף משפחות של פועלים חקלאיים , שעבדו במושבות . בימי " חומה ומגדל " - שבהם הוקמו עשרות ישובים עבריים בחפזון - הוקמו כמה וכמה מושבים נוספים . באותו הזמן , הוקמו שני המושבים השתופיים הראשונים - כפר חטין ומולדת . בתם מלחמת העולם השניה הקימו חילים יהודים משחררים מהצבא הבריטי מושבים שתופיים נוספים . בעת הקמת המדינה היו בארץ 58 מושבים . לאחר קום המדינה הגיעה לארץ עליה המונית , והיה צרך דחוף למצא מקורות פרנסה למשפחות העולים ולספק מזון לאכלוסיה שגדלה בבת אחת . מושב העובדים היה מסגרת מתאימה לפתרון הבעיות האלה . הוקמו מושבים חדשים ברחבי הארץ , בעקר באזורים הקרובים לגבול . עוד מושבים הוקמו עם בוא גלי עליה נוספים , וכן יסדו מושבים צעירים בני הארץ - בעקר בשטחים החדשים שנפתחו להתישבות אחרי מלחמת ששת הימים . בין מאי 1948 ועד לסוף שנת 1965 הוקמו 380 ישובים חקלאיים , מהם 265 מושבים , מתוכם היו 226 מושבי עובדים , 16 מושבים שתופיים ו - 23 מושבים פרטיים . בסוף 1965 היו בארץ 365 מושבים ובהם כ - 125,000 תושבים . רב המושבים השתיכו ל " תנועת המושבים " שהקימה מפא"י ( לימים מפלגת " העבודה " ) , ומרביתם עסקו בחקלאות . סקרי כח אדם שנערכו ב - 1965 העלו כי 75% מכלל המעסקים במושבים עסקו בחקלאות , וחלקם של המושבים בכלל התפוקה החקלאית הגלמית בארץ הגיע באותה השנה ליותר מ - 36% . בין השנים 1965 ו - 1997 הוקמו עוד 117 מושבים . בשלהי שנות ה - 90 היו בארץ כ - 440 מושבים . 253 מהם השתיכו ל " תנועת המושבים " , 84 לאחוד החקלאי , 23 לעובד הציוני , 10 לפועלי אגדת ישראל , 57 ל " הפועל המזרחי"ו - 5 1 למשקי חרות בית"ר . מספר התושבים במושבים הגיע לכ - 300,000 , פחות מחמישה אחוזים מכלל תושבי המדינה . התרופפות עקרונות היסוד של המושב המושבים הותיקים מבססים מבחינה כלכלית . לעמתם , רבים מהמושבים החדשים , שנוסדו אחרי קום המדינה על ידי עולים חדשים , נתקלים בקשיים ומקצתם שרויים במצוקה . בשנות ה - 80 , בשל האינפלציה הגבוהה , נהול גרוע של הארגונים האזוריים , והתבססות יתר על חקלאות , נקלעו מושבים רבים למשבר כלכלי חמור , שגרם במקרים רבים גם למשברים חברתיים . המדינה העניקה כספים רבים לעשרות מושבים , וסיוע מיחד נתן למושבים הנמצאים באזורי הגבול ובאזורים בעלי עדיפות לאמית . המשבר הקשה רופף במושבים רבים את העקרונות שעליהם הוקם המושב , ואת המסגרות הבין - מושביות האזוריות . ב - 84 מתוך 442 המושבים החליטו התושבים , לראשונה , להפריד בין ועד האגדה השתופית לבין הועד המקומי . החלטה זו משמעותה נטישת העקרונות שעליהם מבססים המושבים . בכמה וכמה מושבים התנהל וכוח ער על העקרונות הללו , עקב התפשטות העבודה השכירה הזולה ( בדרך כלל של פועלים ערבים ועובדים זרים ) , התגברות אי השויון בהכנסות , והנטיה הגוברת לצמצם את הזקה למסגרות השתופיות . מושבים הפכו לישובים קהלתיים , ורעיון העזרה ההדדית נפגע מאוד . במושבים רבים נעשה נסיון לפתח מקורות הכנסה נוספים לצד החקלאות , כמו תירות ותעשיה . ישנם גם מושבים , בעקר סמוך לערים הגדולות , שחדלו לתפקד כמעט כמושבים והפכו לשכונות מגורים . קושבה קבוץ מושבה צורת התישבות המבססת על עבודה חקלאית ועל העקרון שהרכוש הוא פרטי והנהול של המשק החקלאי המשפחתי נעשה אף הוא באפן פרטי . כל הישובים החקלאיים היהודיים שנוסדו בארץ לפני שנת 191 ס היו מושבות , אך במשך הזמן הפכו רבן לישובים עירוניים . המושבה הראשונה בארץ היתה פתח - תקוה , שנוסדה בשנת 1878 על ידי צעירים מ " הישוב הישן " בירושלים יחד עם עולים מהונגריה . פתח - תקוה זכתה משום כך בתאר " אם המושבות " . אחרי כן נוסדו ארבע מושבות נוספות : ב - 1882 הוקמו ראשון לציון , זכרון - יעקב וראש - פנה , וב - 1884 - גדרה . חיי שתוף במושבות התנאים הקשים שבהם חיו המתישבים החלוצים הכתיבו להם בתחלת דרכם חיי שתוף ביצור ובצריכה . בעקר בלטה הנטיה לחיי שתוף אצל הביל " ויים בגדרה . אולם בתוך זמן קצר התפרקו השתפיות בכל הישובים האלה . גרמו לכך שתי סבות עקריות : ראשית , המתישבים נטו יותר ויותר ליצר משק פרטי על פי הדגמה שהכירו בארצות מוצאם . בתחלת דרכם הם התיחסו לשתפות כאל " רעה הכרחית " , שמטרתה לעזר להתגבר על הקשיים ההתחלתיים של התישבותם , ולאחר שהתבססו חלקו ביניהם את הנכסים , המגרשים , הכלים ושאר הציוד , כדי שכל מתישב יבנה מושב דור הוקם על ידי עולים מיוון על חוף הים , סמוך למקומה של העיר הקדומה דאר ( דור ) .

קודם  |  הבא