|
עמוד:174
ושופטת . רכוז סמכיות החקיקה , הבצוע והשפיטה בידי שליט יחיד מביא לעריצות ולשרירות לב . במשטר הטוב חיבות הרשיות להיות נפרדות , בלתי תלויות זו בזו ולבלם זו את זו . תורתו של מונטסקיה רכשה לה אוהדים רבים באירופה , ועקרונותיה מהוים בסיס לחקת ארצות - הברית ולמשטרים דמוקרטיים רבים בימינו . דיקטטורה הפרדת רשיות טירן מדינה מלוכה רפובליקה מונטפיורי , משה נדבן ושליח - צבור יהודי - אנגלי , שפעל גדולות למען הישוב היהודי בארץ - ישראל במאה ה - 19 ולמען יהודים בארצות הגולה . חי בשנים 1784 - 1855 . משה מונטפיורי היה בן למשפחה מכבדת של יהודים ספרדים , שמוצאה מליוורנו שבאיטליה . סבו , משה חיים מונטפיורי , השתקע בלונדון במאה ה - 18 , ושם קבל נכדו טת ראשית חנוכו הכללי היהודי . בבחרותו עבד בבית - מסחר ובמשרד לנהול חשבונות . אחרי כן עבר לעסקי הבורסה ובמרוצת הזמן היה לאחד משנים - עשר החברים היהודים בבורסה של לונדון . בשנת 1872 נשא לאשה את יהודית ברנט כוהן , בת למשפחה אשכנזית עשירה , ונשואיו הרחיבו את חוג מכריו ומודעיו וקדמוהו בתפקידיו הצבוריים . הוא ואחיו אברהם שתפו פעלה בעסקים והתעשרו . בשנת 1824 פרש משה מונטפיורי מרב עסקיו והקדיש את כל זמנו לעניני צבור . מונטפיורי תמך רב ימיו בתלמידי - חכמים , אך הוא בעצמו לא היה בעל השכלה יהודית רחבה , ואת שמו בעברית היה חותם באותיות דפוס . עם זאת הקפיד על קיום המצוות . בשנים 1838 - 1874 היה נשיא " ועד הנציגים של היהודים הבריטיים " , הגוף העליון של יהדות בריטניה . מונטפיורי והישוב היהודי בארץ - ישראל משה מונטפיורי ואשתו השתוקקו לעלות לרגל לירושלים , ובשנת 1827 הפליגו לארץ - ישראל ולאחר הרפתקאות רבות הגיעו לארץ ושהו בה תשעה ימים . אחר כך בקר מונטפיורי עוד שש פעמים בארץ , בפעם האחרונה בגיל תשעים ואחת . ברב בקוריו נלותה אליו פמליה שכללה את אשתו , מזכירו ושוחט . מבקורו השני ואילך לא הסתפק במתן תרומות אלא בקש לשנות את מצבו של הישוב . הוא החליט לחכר אדמות ולהושיב עליהן יהודים שיתקימו מן החקלאות , והיה היהודי הראשון שעשה כן . אחרי מסעו השני החליט על הקמת מרפאה ובית - מרקחת בירושלים ושלח אליה רופא . כן נסה ליסד תעשיות בארץ . בשנת 1843 שלח מלונדון מכבש דפוס לירושלים , והקים בה בית - אריגה . לא רק מכספו תרם ביד רחבה אלא גם מקרנות צבוריות ומכספים פרטיים שנמסרו לו לתכלית זו . כל פעם שבקר בארץ היו יהודים נוהרים אליו ומנשקים את שולי מעילו . בשנת 1855 , בבקרו בקושטא בדרך לארץ - ישראל , קבל רשיון לקנות קרקעות בירושלים ולבנות בית - כנסת בחצר של חרבת רבי יהודה החסיד . באחד מבקוריו בירושלים הקים בית - ספר למלאכה לנערות , הראשון מסוגו בארץ - ישראל , על אף התנגדותם של החרדים הקיצוניים . בבקורו זה ערך מונטפיורי תכניות להתישבות יהודית בגליל ותמך בישוב משפחות מצפת וטבריה על הקרקע . כמו כן קנה פרדס ליד יפו - כיום שכונת מונטפיורי בתל - אביב - ויהודים למדו בו את עבודת האדמה . בשנת 1860 נבנו ביזמתו בתי - מחסה לעניים , " משכנות שאננים " , והשכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות ירושלים , שנקראה לכבודו " ימין משה " . מונטפיורי הקציב מכתב שכתב השר משה מונטיפיורי ב - 1876 , בתגובה לאישור שקיבל על תרומה שהרים , בסכום שמונה לירות , לישיבה בירושלים . מונטיפיורי תמך בבני - החשוב הישן - בירושלים , אך טרח גם על הוצאתם אל מחוץ לחומות ויישובם בשכונות חדשות . השר משה מונטיפיורי ואשתו יהודית מגיעים לירושלים - ביקור שהתגשם ב - 1827 לאחר שחיכו לו בכיליון עיניים . בביקוריו תרם מונטיפיורי מכספו ליהודי הארץ , הקים מרפאה ובית - מרקחת בירושלים וחכר אדמות לעיבוד חקלאי ,
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|