|
עמוד:51
בארצות רבות במערב נהגו ללמד לטינית בבתי - הספר כחלק מן החנוך הרשמי . אולם נראה כי למוד הלטינית הולך ונעלם מן החנוך היסודי , ועובר למוסדות להשכלה גבוהה כשפת עזר ללמוד מקצועות מסימים . לטינית ולשונות אחרות האותיות הלטיניות נלקחו מהשפה היונית , שאמצה את אותיות הכתב העברי - כנעני העתיק . אותיות אלה הפכו לנחלת שפות רבות בעולם , וביניהן אף לכאלה שאינן רומניות . שלא כמו בעברית , בלטינית יש שלושה מינים : זכר , נקבה וסתמי . המין הסתמי כולל שמות עצם שאינם זכר או נקבה לפי טבעם , כמו ברזל ( פרום ) ויין ( וינום ) . בעוד שבעברית יש שלושה זמנים - עבר , הווה , עתיד - ישנם בלטינית זמנים דקדוקיים רבים , המאפשרים לדיק יותר מבעברית במסירת הארוע . מלים לטיניות רבות נמצאות בשמושם של דוברי לשונות אחרות . מלים כמו מקסימום , מינימום , פרובינציה , אימפריה ועוד ועוד נכללות ברב השפות המודרניות . גם מנחים מדעיים רבים מקורם בלטינית : טמפרטורה , פניצילין , וטו וכיוצא בהם . אל העברית חדרו כ - 300 מלים שמקורן לטיני - פגיון ( פוגיונס - בלטינית ) , נקניק ( לוקניקה ) , קרון ( קרום ) , גרדם ( גרדוס ) , קמקום ( קוקומה ) ועוד . צרופים עבריים רבים אינם אלא תרגומים מלטינית : בין - לאמי , תת - קרקעי ועוד . תרגומו של התנ"ך מעברית ללטינית , עוד במאה ה - 2 , הכניס גם כמה מלים ומשגים מן העברית אל הלטינית , כמו הללויה , כרוב ( מלאך ) ועוד . כתב כתב עברי לשונות ( שפות ) רומא העתיקה רנסנס לטם שיח רב - שנתי ירק - עד הנמנה עם משפחת הלטמיים . שני מיני הלטם הם : הלטם המרוני שלו עלי כותרת לבנים וחלקים ופרות חלקים ; והלטם השעיר שעלי הכותרת שלו ורדים וקטומים , עליו מקמטים ופרותיו שעירים . צמחי הלטם מקימים חיי שתוף עם פטריות הקשורות לשרשים המסעפים שלהם . קשר זה , המכנה פטר - ש . רש ( מיקוריזה ) , קים גם בין מיני צמחים ופטריות אחרים . פרחים מרהיבי - עין ופרות הלקט ללטם פרחים גדולים שקטרם 3 - 6 סנטימטרים , הנראים מרחוק כפרחי הורד , ואכן יש המכנים אותם בשם " ורד הסלעים " . הפרחים נשאים על שיחים רב - שנתיים קטנים שגבהם 30 - 70 סנטימטר . בעונת הפריחה פורחים רבים מהם יחד ומרשימים ביפים . לפרח הלטם חמשה עלי גביע ירקים וחמשה עלי כותרת שצבעם לבן בלטם המרוני וורד בלטם השעיר . האבקנים מרבים מאוד וצבעם צהב עז . פרחי הלטם פורחים זמן קצר ואז נושרים עלי הכותרת . כעבר זמן מתפתח הפרי שהוא הלקט יבש ובו 5 - 10 מגורות המכילות זרעים יבשים רבים המתפזרים עם הרוח . שני מיני הלטם נמנים עם הצמחים השולטים בבתה הים תיכונית . זרעיו של לטם מרוני נובטים במהירות בשטחי חרש ויער לאחר שרפה . הוא מהוה צמח שליט בשטחים במשך 10 - 15 השנים שלאחר שרפתם . שיחים אלה הם בני תחרותם של נבטי הארן הצעירים הגדלים בשכנותם , עד שהארנים הצעירים מתחילים להצל על השיחים . הלטם בארצנו ושמושיו השם לטם מופיע במקורות היהודיים . בישראל יש המגדלים את שני מיני הלטם גם בגנות נוי שאדמתם גירנית וסלעית . בנוסף לשני מינים אלה , משפחת הלטמיים מיצגת בארצנו גם על ידי 15 מינים נוספים מהסוגים שמשון , שמשונית ולטמית . מבין השמשונים נפוצים ביותר שמשון מצרי ושמשון השלחופיות . השמשונית מיצגת בארץ על ידי שמשונית הטפין , שהיא צמח חד - שנתי נדיר . לוטם מרווני פורח על הר מירון . כל אחד מפרחיו הלבנים הגדולים של הלוטם המרווני פתוח יום אחד בלבד כך גם פרחיו הסגלגלים של הלוטם השעיר . עמוד מאויר כתוב לטינית מספרו של טיטוס ליוויוס על ייסוד רומא , שנכתב במאה ה - 16 . הלטינית , שפתם של הרומאים , עדיין נמצאת בשימוש בתחומי המשפט , המדע והאומנות .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|