לוח השנה האזרחי

עמוד:16

כפי שהיו . בשנת 10 לספירה הנהיג הקיסר אוגוסטוס בכל רחבי הקיסרות הרומית את הלוח ה " יוליאני " , שנקרא על שמו של יוליוס קיסר . בלוח היוליאני היו בכל שנה 365 ימים , ובכל שנה רביעית 366 ימים . לוח זה בשנויים מסימים מקבל עד היום בכל העולם במסחר , ביחסים הבין - לאמיים , ובשטחי המשפט והכלכלה . כשהתפשטה הנצרות באירופה החלו למנות את שנות הלוח מיום הלדתו של ישו . אחר כך נוכחו האסטרונומים לדעת , כי השנה לפי הלוח היוליאני , שבה 365 יום ושש שעות , ארכה מדי , משום שכדיר הארץ משלים את סיבובו סביב השמש לא ב - 365 יום ושש שעות , אלא ב - ו ו דקות ו - 14 שניות פחות מזה . במשך מאות שנים השתמשו בלוח היוליאני ואז הצטבר עדף של 10 ימים , ועונות השנה - האביב , הקיץ , הסתו והחרף - פגרו אחרי הלוח האמתי בעשרה ימים בערך . הלוח הגרגוריאני בשל הפגור שחל בלוח היוליאני צוה האפיפיור גרגוריוס ה - 13 , בשנת 1582 , לפסח על 10 ימים בלוח השנה , ו - 5 באוקטובר באותה שנה נקבע בכל הארצית הקתוליות כ - 15 בו . כך חזרו כל תקופות השנה וחלו במועדן לפי מעמד השמש . לוח זה נקרא הלוח הגרגוריאני . הארצות הפרוטסטנטיות , שלא קבלו את מרותו של האפיפיור , לא מהרף להנהיג שנוי זה . בבריטניה , למשל , הוא לא הנהג אלא בשנת 1752 , לאחר שהפרלמנט ( בית - המחוקקים ) הבריטי צוה , כי ה - 3 בספטמבר יהיה ל - 14 בי , כלומר פסחו על 11 ימים ( אז כבר פגר הלוח ב - ו ו ימים ולא ב - 10 ) . השנוי חולל מהומות בלונדון , והמונים ערכו הפגנות ברחוב וצעקו : " החזירו לנו את 11 הימים שלנו ! " הם חשבו כי חייהם קצרו ב - 11 יום . הריסים הוסיפו להחזיק בלוח היוליאני עד שנת 1923 . השנה הנוצרית , או האזרחית , התחילה ב - 1 בינואר , אולם בחלקים של העולם היו מתחילים את השנה ביום השוה של האביב , שבו ארכם של היום ושל הלילה שוה ; כלומר , ב - 21 או ב - 22 במרס , ואלו 15 בו הוחג במשך מאות שנים באירופה כראש השנה , עד שהנהיג האפיפיור גרגוריוס את הלוח המתקן שלו . הלוח המסלמי הלוח המסלמי , כמו הלוח העברי , מבסס על חדש הלבנה . הוא התחיל ביום הראשון של החדש שקדם ל " הג'רה " ( בריחתו של מחמד ממכה למדינה ) . כאמור , שנת החמה ארכה ב - ו ו יום בערך מ - 12 חדשי לבנה , ואין הלוח המסלמי מעבר את השנים כדרך שהלוח העברי עושה . ממילא חלות תקופות השנה לפי הלוח המסלמי לא בעתן וחגיהם של המסלמים נודדים . למשל , היום הראשון בחדש מחרם - הוא ראש השנה למסלמים - יכול לחול בכל חדש מחדשי שנת החמה , לעתים בקיץ ולעתים בחרף . שנים - עשר חדשי השנה האזרחית ינואר . החדש הראשון בשנה . תחלה היה זה החדש האחד - עשר בשנה והוא כלל 29 יום . השליט הרומאי , יוליוס קיסר , קבע אותו כחדש הראשון בשנה ומספר ימיו 31 . הוא נקרא כך על שמו של האל הרומאי כפול הפנים ינוס , שצפה גם קדימה גם אחורה . החדש הראשון בשנה נקרא כך מפני שגם הוא פונה לעבר השנה שחלפה והשנה המתחילה . פברואר . החדש השני בשנה . מקור השם במלה לטינית שפרושה לנקות , לטהר . מכיון שהיה לפני כן החדש האחרון של השנה , היו מטהרים בו את המקדשים והערים לקראת החגיגות של השנה החדשה . קיסר הכניס אותו ללוח שלו ויש בו 29 יום ובשנה מעברת 30 יום . בימינו יש בחדש פברואר 28 יום ואחת לארבע שנים - 29 יום . מרס היה החדש הראשון בכל רחבי העולם העתיק , שהשנה התחילה בו בעונת האביב . הוא נקרא על - שם האל מרס , אל המלחמה בדת הרומית . הוא הכיל תמיד 31 יום . אפריל . כחדש בשנת הירח הכיל אפריל 29 ימים . קיסר הוסיף עליהם יום אחד . אין יודעים בודאות מה מקור השם . מאי - משערים שנקרא על - שם האלה היונית מיה , אמו של האל הרמס . הוא הכיל תמיד 31 יום . יוני נקרא על שמה של האלה יונו , אשתו של יופיטר . החדש הכיל תחלה 29 ימים , וקיסר הוסיף עליהם יום אחד . אפשר שמאי ויוני נקראו כך לכבוד הזקנה והנעורים , ושמותיהם גזורים מן המלים הלטיניות " מאיורס " ( זקנים ) " ויוניורס " ( צעירים ) . יולי נקרא על ימו של קובע הלוח , יוליוס קיסר . לפני כן היה שמו קוינטילוס ( החדש החמישי בשנה המתחילה במרס ) . קיסר קבע לו 31 יום . אוגוסט . בלוח הירח היו בחדש זה רק 29 ימים , אך קיסר הוסיף לו יום אחד . שמו הקודם היה סקסטילוס ( החדש הששי ) . אוגוסטוס קרא לו על שמו והוסיף עליו יום אחד , שנטל מפברואר , כדי שהחדש שנקרא על שמו לא יהיה קצר לוח שנה אצטקי מן המאה ה - 12 , המעיד על הידע האסטרונומי שהיה לאצטקים . התרבות האצטקית הגיעה להישגים מדעיים וארגוניים מרשימים עד שהוכחדה על ידי הכובשים הספרדים במאה ה - 18 .

קודם  |  הבא