|
|
עמוד:94
ב . שכיחות ושכיחות יחסית דרך ב : יוצרים קבוצות של תחומים שונים של מדידות דופק ומונים את מספר התלמידות הנמצאות בכל תחום, כמו ב טבלה 2 בעמוד 147 בספר לתלמיד . שימו לב, המושג טווח , שהוגדר בעמוד 143 בספר לתלמיד, הוא נתון המתייחס לקבוצת נתונים כוללת – לערך הגבוה ביותר והנמוך ביותר שלה . הטווח עבור קבוצת נתונים הוא אחד ויחיד . לעומת זאת, המילה תחום , המופיעה בטבלה 2 בפעילות זו, מתייחסת למרווח המספרי שבתוך הטווח הכללי של הנתונים, והוא יכול להיות גמיש . לדוגמה, אפשר לחלק את הנתונים במרווחים של 50 ( כמו התחומים בטבלה 2 ) אך אפשר לחלק אותם גם במרווחים של 10 או של 100 , ואז התחומים שונים . הינה הטבלה המלאה : תחום מספר התלמידות הדופק שזה הדופק מספר התלמידות שלהם במנוחה שזה הדופק שלהם במאמץ 1 - 50 51 - 100 101 - 150 151 - 200 טבלה 2 1 17 1 0 0 5 7 7 חשוב שהתלמידים יבנו בעצמם את ההמשך של כל אחת משתי הטבלאות ( טבלה 1 וטבלה 2 ) לפני ה דיון בממצאים : • מה ההבדל בין שתי טבלאות השכיחויות ? • האם אפשר להציג את אותם הנתונים בטבלת שכיחויות אחרת ? כיצד ? דד יו יו מתוך הטבלאות אפשר לראות את היתרונות והחסרונות של כל דרך : בטבלה 1 מתקבלת רשימה ארוכה מאוד של נתוני דופק . עם זאת, אפשר לראות בדיוק אילו מידות של דופק הופיעו בכיתה . בטבלה 2 מתקבלת רשימה כללית מאוד, מכיוון שתחום הדופק גדול מאוד . הרשימה היא קצרה ומתומצתת ובכך יתרונה, אולם אי אפשר ללמוד ממנה למשל, לכמה תלמידות יש דופק שהוא בערך 70 או 100 . לאחר הדיון בטבלאות המוצגות אפשר להגיע לידי ההכללה שחשוב ליצור תחומי דופק כדי לא לקבל רשימת נתונים ארוכה מאוד . עם זאת, רצוי ליצור תחומי דופק קטנים מספיק כדי שיהיה אפשר לראות תמונה מפורטת יותר . 94
|
|