|
|
עמוד:32
32 אֲוָוז / אֲוָוזִים إِوَزّة / إِوَزّ לְמַטָה إلى الأسفل אֲדָמָה أرض לְמַעְלָה إلى الأعلى לָמָה הַצָב הָיָה עָצוּב ? לָעוּף עִם חֲבֵרִים סִיפּוּר עַל צָב קָטָן וּשְנֵי אֲוָוזִים גְדוֹלִים צָב אֶחָד קָטָן וּשְנֵי אֲוָוזִים גְדוֹלִים הָיוּ חֲבֵרִים טוֹבִים . הַצָב עָשָׂה הַכּוֹל לְאַט, הָאֲוָוזִים עָשׂוּ הַכּוֹל מַהֵר, אֲבָל הָאֲוָוזִים תָמִיד חִיכּוּ לַצָב, וְהֵם הָיוּ תָמִיד יַחַד . רַק דָבָר אֶחָד לֹא יָכְלוּ הַחֲבֵרִים לַעֲשׂוֹת יַחַד : בְּכָל פַּעַם שֶהָאֲוָוזִים עָפוּ לַשָמַיִים, נִשְׁאַר הַצָב לְמַטָה, עַל הָאֲדָמָה . "אֵיזֶה כֵּיף לָכֶם," אָמַר הַצָב לָאֲוָוזִים, "אַתֶם יְכוֹלִים לָעוּף גָבוֹהַ וְלִרְאוֹת אֶת כָּל הָעוֹלָם מִלְמַעְלָה . גַם אֲנִי רוֹצֶה לָעוּף ! " "אֲבָל אַתָה לֹא יָכוֹל," צָחֲקוּ הָאֲוָוזִים, "אֵין לְךָ כְּנָפַיִים ! " "אֲנִי יוֹדֵעַ שֶאֲנִי לֹא יָכוֹל," אָמַר הַצָב, "אֲבָל אֲנִי בֶּאֱמֶת רוֹצֶה . " "אֵין מָה לַעֲשׂוֹת, אַתָה צָב," אָמְרוּ הָאֲוָוזִים וְעָפוּ לַשָמַיִים . הַצָב הִסְתַכֵּל לְמַעְלָה וְרָאָה אוֹתָם עָפִים גָבוֹהַ-גָבוֹהַ . הֵם הָיוּ כָּל כָּךְ שְׂמֵחִים, וְהוּא הָיָה כָּל כָּךְ עָצוּב . . . ( 5 ) ( 10 ) הסיפור, מחולק לשני חלקים, בעמוד הזה ובעמוד הבא . בסוף החלק הראשון יש עצירה בקריאה ומובאת שאלה לבדיקת ההבנה של הטקסט . לשאלה זו יכולות להיות תשובות שונות, למשל : הוא רצה להיות כמו האווזים ; הוא רצה לראות את העולם מלמעלה ; הוא רצה להיות כל הזמן עם החברים שלו . הסיפור מעובד על פי סיפור עממי ידוע, והוא מובא בהמשך לרעיון שהיה בטקסט על איה ומירה בעמוד הקודם, שחברים יכולים להיות מאוד שונים . גם כאן, מוצגת החברות הנאמנה בין האווזים והצב, למרות ההבדלים ביניהם . בסוף החלק הראשון של הסיפור אפשר לשאול : מי החברים בסיפור ? במה הצב והאווזים היו שונים ? התלמידים יוכלו למצוא כמה הבדלים : הצב עשה הכול לאט והאווזים עשו הכול מהר ; לאווזים יש כנפיים ולצב לא ; האווזים יודעים לעוף והצב לא ; האווזים היו שמחים והצב היה עצוב . בסוף החלק השני אפשר לשאול בנוסף לשאלות בספר : מה היה הרעיון של האווזים ? 32
|
|