|
|
עמוד:106
להתגלות ה' עם בוא הגאולה המשמחת . הפיוט נחתם בשילוב פסוקים על בניין ירושלים ושיבת עם ישראל לארצו ( בית רביעי . (" הקריאה המדוקדקת של הפיוט תפתח בזיהוי הכינויים שבהם מכנה היוצר את הקב"ה ואת עצמו . פעילות 5 בשלב זה של הפעילות מומלץ כי המורים יקרינו את מילות הפיוט וישמיעו לתלמידים את קובץ הקריינות . התלמידים יוכלו לעקוב אחר מילות הפיוט על הלוח או בספר . יש להניח , כי בזמן הצפייה בסרטון יתמקדו התלמידים בצפייה ובביצוע המוסיקלי . ההאזנה לקריאה הקולית תאפשר להם להתמקד בקריאה נכונה , מדויקת ומוטעמת של הפיוט , לשים לב למילים , לנסות להבין מה נאמר בפיוט ולהבחין במקצב ובחריזה . פעילות 7 במידת הצורך ( ובפרט בעבודה עם תלמידים הנתקלים בקשיים , ( ניתן להדגים לתלמידים מהו כינוי בעזרת כינויים בני זמננו . הכינויים שבהם מכנה המשורר את הקב"ה הם : ידיד נפש , אב הרחמן , הד וּ ר , נאה , זיו העולם , אל , ותיק , מחמד לבי , חביב , אה וּ ב . הכינויים שבהם מכנה המשורר את עצמו הם : עבד ובן . פעילות 8 בפיוט מתוארים שלושה סוגי קשרים בין הקב"ה למשורר : קשר בין עבד לאדון , קשר בין אב לבן וקשר של ידידות . שני הקשרים הראשונים אינם שוויוניים ואילו הקשר השלישי – שוויוני . תיאור שלושת סוגי הקשרים מעיד על המורכבות ועל עומק היחסים בין המשורר לבין הקב"ה . בין הכינויים ניתן למצוא כינויים אישיים כמו : ידיד נפש , אהוב , חביב ומחמד ליבי , המבטאים מערכת יחסים אישית וקרובה , וכן כינויים המתארים את תכונותיו של הקב"ה כמו : הדור , נאה , זיו העולם וותיק , המבטאים יחס של הערצה והערכה . פעילות 9 כדי לסייע לתלמידים להתאים את הציטוט לבקשה , ניתן להנחות אותם לחפש בציטוטים מילים מאותה משפחת מילים של נושאי הבקשות . כדאי להיעזר גם בביאורי המילים שב"כותר . " פעילות 10 כפי שצוין לעיל , שני סוגי הקשר של המשורר עם הקב"ה הבאים לידי ביטוי בפיוט זה הן : קשר בין שווים וקשר שבו המשורר נכנע למרותו של אלוהים . זאת הסיבה לכך שמה פּ ניות של המשורר לאלוהים , המנוסחות ברובן בזמן ציווי , משתמעות בקשות ולא פקודות . 113 גזונטהייט , ב . ( תשס ( "ד-2004 " ידיד נפש" – מחברו , מקורותיו ומשמעות הפיוט . מתוך אתר דעת : http : // www . daat . ac . il / daat / sifrut / maamarim / 2-nefesh . htm
|
|