|
|
עמוד:151
ציורו של אברהם אופק , המופיע לצד שירו של זאב , נקרא " יחד . " כללית , מרכיבי התמונה הם רבדים נוספים של הבעה , והתבוננות בהם מרחיבה את ההבנה של הציור . קו מול צבע : יש ציורים שבהם הצורות מוגדרות על ידי קווי מתאר המקיפים אותן , ויש ציורים שהדגש בהם הוא על כתמי הצבע . סוגי הקווים מגוונים : קו רציף או מקוטע , מעוגל או זוויתי , ברור או מטושטש , קווים שניתן בעזרתם לעקוב אחר תנועות היד של האמן ועוד . לעיתים מרמזים קווים פתוחים וזורמים על תנועה בציור , ואילו צורות המתוחמות על ידי קווים סגורים יוצרות תחושה סטטית ודוממת . גם השימוש בצבע מכיל אפשרויות רבות – צבעים " חמים" מול " קרים , " בהירים וכהים , צבעים חזקים או עכורים , שקופים ומעורבבים , מעברים שונים בין כתמי צבע ועוד . השימוש בצבע משפיע על התגובות הרגשיות המתעוררות אצל הצופה ( למשל , מקובל כי צבעים חמים – אדומים למיניהם – מעוררים תחושת חיות , ואילו קרים – כחולים למיניהם – משרים עצבות או ניכור . ( כך בתמונה של אברהם אופק , למרות הקדרות שרובצת על הדמויות היושבות מעוררים הצבעים העזים והבהירים תחושה של אופטימיות ונחמה . יש משמעות לאופן שבו העצמים או הדמויות מאורגנים בציור , ליחס בין האובייקטים השונים . מי נמצא ליד מה , מה " קרוב" לצופה ומה ניצב בעומק הציור . למה הדמות שנועצת בנו עיניים יושבת בקדמת התמונה , ואילו הדמות שעוצמת את עיניה בייאוש ממוקמת רחוק יותר ? מדוע בחר האמן להציב את השולחן במרכז הציור וכל הדמויות סביבו ? הצייר בוודאי חשב על השאלות האלו . כדאי להנחות את הילדים להתבוננות באיור עצמו – לפני שמתייחסים לקשר בינו לבין השיר . נציע לילדים להביט בצבעים שבציור – צבעי השולחן , הרקע ובגדי האנשים . כדאי לשאול - האם הם כהים וקודרים או בהירים , מוארים וצבעוניים ? כדאי לאפשר לילדים לבטא במילים את ההרגשה שהצבעים מוסיפים לציור . אפשר לשאול - האם לדעתכם הצבעים האלו מתאימים למצב הרוח של האנשים בציור או מנוגדים לו ? נפנה את תשומת הלב לקווים שמקיפים את גופם של האנשים בציור . קווים אלו נקראים קווי מתאר , והם תוחמים את משטחי הצבע . כדאי לשאול אם במציאות אנשים וחפצים מוקפים בקווי מתאר , ולנסות לשער מדוע בחר האמן בסגנון הזה . כשמתבוננים בדמויות כדאי לשים לב לכך שהדמויות מסתכלות לכיוונים שונים , לבדוק לאן מסתכלת כל דמות בציור . כדאי להפנות את תשומת הלב של הילדים לכך שהדמויות אינן מישירות מבט לדמויות אחרות סביב השולחן ולשער מדוע . כדאי לשאול איזו מהדמויות מושכת את תשומת הלב של התלמידים , ומדוע . השיר " ערב מול הגלעד " מאת לאה גולדברג השיר התפרסם בשנת 1938 בעמוד הראשון של העיתון דבר לילדים . המשוררת לאה גולדברג הקדישה את השיר לילדי קיבוץ אפיקים הנמצא מדרום לכינרת . הרי גלעד הנזכרים בשיר הם ההרים המשקיפים על הקיבוץ . השיר בן ארבעת הבתים נפתח בתיאור הלא וּ ת של היום החולף , בהקבלה המתבקשת בין תיאור הטבע בשתי השורות הראשונות לתיאור שעת ההשכבה של הילדים בשורות האחרונות של הבית הראשון . שני הבתים שבמרכז השיר , בתים 2 ו- 3 מתארים את קשר האהבה והמסירות שבין אם לילדה , באמצעות תיאור מטפורי של האם הכבשה שלבה יוצא אל " בנה הקט אשר אבד . " השיר , על פי המוסכמה של סוגת שירי הערש , משמיע משאלה
|
|