|
|
עמוד:75
ההצעה לערוך פעילות זו הכוללת עיסוק במילות קישור , השערת השערות ודיון ערכי , במסגרת של שיחה בכיתה נובעת מכך שחשיבה משותפת והאזנה למגוון דעות תורמת לביצוען של מטלות אלה . סעיף א – לתלמידים מתקשים ניתן להציע להמיר את המילה " אך" כל פעם במילה אחרת מתוך המילון , וכך להגיע לפירוש המתאים . סעיף ב – בשלב זה של הפרק אין לתלמידים עדיין מידע מספיק כדי לענות על השאלה , והתשובה אמורה להתבסס על השערה או על ידע קודם . אפשר להציע להם לכתוב את ההשערות השונות שעולות בכיתה ולחזור אליהן בסיום העיסוק בנושא . סעיף ג – התשובה היא לכאורה פשוטה : בוודאי שאי אפשר לכפות על האדם לחוש רגש כזה או אחר . עם זאת , לעתים אפשר להתבונן במעשים ואירועים מנקודת מבט אחרת . נקודת המבט הזו עשויה לגרום לנו לשמוח על מה שהוא בדרך כלל מובן מאליו : פעילות 4 א . בנוגע לפסקה העוסקת בסיבה הראשונה לשמחה בחג הסוכות לפני העיסוק במדרש או במהלכו כדאי לשוחח עם התלמידים על משמעות ה " ימים הנוראים . " זאת כדי להכין אותם להבין את הנאמר בקטע מתוך ילקוט שמעוני , לפיו השמחה היא על כך שהאדם עבר בשלום את ימי הדין וסרה ממנו אימת הדין . ב . בנוגע לפסקה העוסקת בסיבה השנייה לשמחה בחג הסוכות בחג הסוכות אדם אוסף את תבואתו , ואיסוף זה גורם לו שמחה רבה . שנה שלמה של עבודה ועמל נושאת פירות , והאדם שמח על כך שיש תמורה לעמלו , על הברכה שבשדהו ועל המזון שיהיה לו לשנה הבאה . לפי מצוות התורה על האדם להימנע מלחגוג את איסוף התבואה בגפו או בקרב בני ביתו ועליו לחגוג ולהודות לה' על הברכה שבאסמיו במקום שה' יבחר בו . כאן המקום להזכיר את מעגל השנה החקלאית המסתיים ומתחיל מחדש בסוכות . פעילות 6 הפעילות מזמנת עיסוק בשתי אסטרטגיות של הבנת מילים . קוראים מיומנים מנסים לפצח מילה לא מובנת בכוחות עצמם לפני שהם פונים למילון . בהתאם לאסטרטגיה הראשונה התלמידים מוזמנים לפצח את המילים הלא מובנות באמצעות מציאת השורש של המילה וקריאה חוזרת של המילה המקדימה לשם אישוש הפיצוח . ( יש לשים לב להגיית המילה לפי הניקוד בטקסט מאחר שבאופן אינטואיטיבי תיקרא המילה " השקט ( . " אסטרטגיה נוספת שמזומנת לתלמידים היא לפצח את המילה על-פי ההקשר הסמנטי של המילים המקדימות לה ולאשש את הפיצוח באמצעות הצבתה במשפט אחר . הצעה להרחבה – פיתוח שיח דבור : בפרק מופיעות ארבע תמונות המתעדות תהליך איסוף בוטנים מן השדה . הפנו את הילדים לתמונות ובקשו שגם יקראו את ארבע הכיתוביות שלצד התמונות . בזוגות – כל תלמיד יבחר שתי תמונות מן הארבע , ישים לב לצבעים , לפרטים שאינם מופיעים בכיתובית ולהבדלים שבין תחילת התהליך לסופו . בקשו מהילדים שיתארו את התמונות באוזני בני הזוג ( כדאי להוסיף את ההנחיה – תארו את התמונות כאילו דיברתם למי שאינו רואה את התמונות . ( בשלב הבא הפנו את התלמידים לסדר התמונות , ובקשו מהתלמידים לתאר את ארבע התמונות כרצף דבור אחד , בעזרת מילות קישור כמו " לאחר מכן , " "אחרי ש , " ... " מפני ש " ... וכו . '
|
|